נהג שיכור: "הרופא אמר לי לגרגר ערק"

ארנסט גדייב הורשע בחודש יולי השנה, בבית המשפט לתעבורה בתל אביב בעבירה של נהיגה בשכרות. הוטל עליו עונש של פסילה בפועל מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים, פסילה על תנאי וקנס בסך של 2,000 שקל.

גדייב הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי וטען שנדף ממנו ריח אלכוהול משום שסבל מכאבי גרון, והרופא ציווה עליו "לגרגר ערק לגרוני". כמו-כן, שמאחר ויש לו אסטמה, לא ניתן היה לבדוק את נשיפותיו במכשיר הינשוף, שלא כויל, ולא ניסה להכשיל את הבדיקה.

גדייב הסביר שחשש לעבור בדיקת דם מאחר הוא רגיש והודיע לשוטרים שיתעלף. "לאחר 20 דקות הסכמתי לעבור בדיקת דם ונאמר לי שזה מאוחר מידי". גדייב הדגיש בערעור שהוא סטודנט למשפטים ואזרח נורמטיבי, והעבירה בה הורשע אינה אופיינית לו וביקש לצמצם את תקופת הפסילה בפועל.

המדינה השיבה שפסק הדין של בית המשפט לתעבורה נומק היטב ויש לדחות את הערעור. לדבריה, טענותיו התמוהות של גדייב לא התקבלו ובית המשפט לא האמין לו. "המסר שעל בית המשפט להעביר הוא שאין להטיל על נהג שיכור ענישה הפחותה מתקופת פסילת המינימום".

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר בהעדר הצדדים, דחתה השופטת יהודית אמסטרדם את הערעור. השופטת קיבלה את מסקנתו של בית המשפט לתעבורה, שגדייב סירב לעבור בדיקת דם למרות שמשמעות הסירוב הוסברה לו. "בית משפט קמא סמך על עדות השוטר שערך את בדיקת מאפייני השכרות, וקבע כממצא עובדתי שהמערער נראה שיכור על-פי התנהגותו, הדיף ריח של אלכוהול, התנהגותו הייתה רדומה, הוא הלך הליכה בלתי יציבה על קו, וכן נכשל בהבאת אצבע יד ימין בעיניים עצומות אל אפו, ונכשל באופן דומה בהבאת אצבע יד שמאלו אל האף".

השופטת אמסטרדם ציינה ששאלת תקינותו של מכשיר הינשוף תלויה ועומדת כיום בבית משפט העליון, ועד שייקבע אחרת יש לראות את המכשיר כתקין. "לא ניתן לומר כי ענישת המערער הינה חמורה או חורגת מהעונש ההולם לנהג שיכור. על-פי ההלכה הפסוקה יש להחמיר בעונשם של נהגים האוחזים בהגה בהיותם שיכורים, ומסכנים לא רק את עצמם אלא גם את הנוסעים עמם ואת המכוניות שבקרבתן הם נוסעים".