|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מי שנבחר בחטא - סופו למשול בחטא
|
|
מאז הפעם הראשונה בה מימשתי את זכותי הדמוקרטית להצביע בבחירות הכלליות לכנסת ישראל, לא האמנתי שתוצאות הבחירות יציגו בפני הציבור את "נבחרת החלומות", כיוון שכבר מגיל צעיר הבנתי שבכל בחירה פוליטית קיימת פשרה כזו או אחרת ועל כן גם תהיה התוצאה של הבחירות "הטוב ביותר האפשרי" ולא בהכרח הטוב ביותר.
יחד עם זאת האמנתי ועודני מאמין - על-אף העובדה שמעולם לא הייתי חבר מפלגה או תנועה פוליטית. לא תרמתי, לא מחיתי ולא אירחתי - כי עוד יבוא היום ובו יפציע האור בקצה המנהרה ו"המוצר" הפוליטי שבו אנו בוחרים מעת לעת יילך וישתפר, למרות החריקות שבדרך.
למרבה הצער, מחזה האימים הפוליטי המוצג כיום בפני אזרחי ישראל הנדהמים והקרוי, כנראה בטעות מהותית, "בחירות" מקדימות, גורם לי לחושה רגשי בושה וגועל נפש, ויחד איתם גם חשש כי אנו ניצבים בפני מפגע ציבורי, וכי לפתח ביתנו הלאומי ניצבת סכנה חמורה שכלל אינה דומה, אף לא במקצת, לאי הסדרים בבחירות שידענו בעבר. סכנה הנראית לי כענן רעל שחור ומאיים המסכן את קיומנו מעבר לסיכוני האבטלה, הביטחון והפערים החברתיים.
בהיותי אזרח ליברלי שוחר דמוקרטיה איני חושב שיש לפסול מראש מועמד כלשהו המציב את עצמו לבחירה במערכת שכלליה הוגנים ונקיים וכי אסור לגרוע מזכאותו של כל אדם לבחור ולהיבחר. גם אין בעיני כל נחיתות בין מועמד "צעיר" בתחילת דרכו בפני גנרל רב תהילה שזה עתה השתחרר מצה"ל, כפי שאין בעיני כל יתרון לאיש אקדמיה על פני עסקן ציבור שכונתי. כולם טובים בעיני וזכאים להתמודד על-פי כללי משחק היגייניים ומבוקרים.
אך בהיותי דמוקרט, ממש מפחידה אותי המחשבה כי האמצעים הבלתי כשרים שהפעילו - על-פי החשדות החמורים העולים יום יום באמצעי התקשורת השונים ובחקירות המשטרה - לא מעט מהמתמודדים במפלגות השונות, כדי להגיע למעמד של חבר כנסת, עלולים לערער את יסודות הדמוקרטיה והמוסר הציבורי הנאות שעליהם מושתתת המדינה.
כדי למנוע היווצרות מצב מסוכן וחמור שכזה אני חושב שראוי להפעיל בישראל קוד אתי של ענישה ציבורית כנגד אלה המנסים "לעבוד עלינו בעיניים" ולגנוב לנו את הדמוקרטיה בשיטות על גבול הפלילי או אף מעבר לו. קוד אתי כזה לא צריך שיהיה מעוגן בחוק אלא יופעל על ידי כל אזרח על-פי החלטתו האישית. קוד שהוא מעין "מרד צרכנים" ועל פיו יחרים הבוחר כל רשימה מפלגתית שאנשי המנגנון שלה, או החברים בה, השתמשו באמצעים פסולים (בין אם הם עולים לדרגת פליליות ובין אם לא) כדי לבחור ולהיבחר.
בדרך זו, ימנע הבוחר מלהשחית לריק את זכותו ולהצביע בעבור רשימה שתוצאות הבחירות בה נולדו בחטא, כיוון שמי שנולד בחטא סופו למשול בזכות החטא. ולאן מובילים חטאים מן הסוג הזה יודע היטב כל מי שאי פעם קרא את ספרי ההיסטוריה האנושית.
אזרחי ישראל - כציבור בוחרים וגם כיחידים - על דעותינו השונות והמגוונות, מצווים דווקא היום יותר מאשר בימי העבר, לבחור בכנסת ישרה שתבטיח את ניקוי האורוות ואת השמירה על מערכת שלטונית נקיה. אסור לנו באיסור חמור להיגרר כמאמינים עיוורים אחר סיסמאות ריקות, שאף מי שמשמיע אותן אינו מאמין בהן - וכל כולן אינן אלא פלטפורמה שמטרתה לפתות אותנו לתת בידיהם את הכוח כדי שיוכלו לדאוג ל"סידור עבודה" להם ולמקורביהם.
סבתי הגדולה בתיה מקוב ז"ל הייתה ממייסדות רחובות, שעלתה ארצה בשנת 1880 ופעלה רבות למען מימוש החלום הציוני. הערכתי הרבה אל הדרך בה הגשימה את חלומה, יחד עם אהבתי לנכדי הקטנים, דאגתי לילדי וגאוותי בהיותי ישראלי - אינן מתירים לי, ולרבים שכמותי, להתעלם מחומרת הסכנה הטמונה בענן הרעל המרחף מעל חיינו הציבוריים והמאיים להשחית כל חלקה טובה שעוד נותרה כאן. זה הזמן שבו חייב כל אזרח בישראל לנקוט עמדה, לעשות מעשה ולדאוג לטיהור האורוות הפוליטיות שמידת הזיהום שנצברה בהן אולי עדיין לא נחשפה עד תום.
|
| תאריך:
|
24/12/2002
|
|
|
עודכן:
|
24/12/2002
|
|
גיל מקוב
|
|
ענף ההיי-טק הישראלי נכנס בימים אלה, של פוסט המשבר הגדול, לדפוסי חשיבה חדשים. תם עידן החברות 'השמנות' ו'השבעות', שנהנו ממרווחי רווח עצומים. היום החשיבה היא כיצד להתייעל במהירות ולהפוך לארגונים 'רזים'. חברות ההיי-טק נדרשות היום לשינויים מבניים מרחיקי לכת, משום שהמשקיעים התרגלו למרווחי רווח גדולים שהצטמקו מאוד בשל משבר היי-טק העולמי. התחרות בין החברות גוברת, הפערים הטכנולוגיים בין חברות ומדינות מצטמצמים ולכן המאבק הוא על התייעלות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אהוד יערי ועודד גרנות, פרשני הטלוויזיה לעניינים ערביים, נראים פחות על המסכים בימים אלה. את עיקר נפח השידורים, כמו את עיקר עמודי החדשות בעיתונים, תופסת מערכת הבחירות שנכנסה להילוך גבוה. עם ישראל שקוע רובו ככולו במלחמה הפוליטית הפנימית, שתוצאותיה יקבעו את פני הכנסת ה-16 ואיזו ממשלה תנהל את ענייניו לאחר 28 בינואר.
ידיעות על הקורה סביבנו ובתוכנו, שאין להן נגיעה ישירה לבחירות, נדחקות הצידה. אלה הם ימי הפוליטיקאים, הכתבים לענייני מפלגות, הסוקרים והסקרים - ולעזאל שאר העניינים. ואולם בשעה שמלחמת הבחירות וההשמצות תופסת תאוצה, לא פסקה ולו לרגע אחד האלימות הפלשתינית והטרור הרצחני.
בתוך הדיווחים על חקירות המשטרה בליכוד ובמפלגות אחרות, בליווי שידורים חוזרים ונישנים של סצנות מבחילות מגני התערוכה, ראיונות מעייפים עם פואד, שריד ואולמרט, מצליח בכל זאת הפרשן לענייני ערביים להבליח לתוך השידור ולהראות לנו מטיף בעזה, הקורא להשמדת "הקופים והחזירים" היהודיים. לאנטישמי הזה אין כל חשש מהשמעת דברי הבלע שלו בראש חוצות ובערוץ הטלוויזיה הפלשתיני. ברחוב הפלשתיני יפלו הדברים על אוזניים כרויות ויתקבלו בתשואות.
ובישראל? האם מישהו אצלנו שם לב לפסוקים ולחומרתם? האם יש למישהו זמן לסגור את התחנה המשדרת ולהניח את היד, או משהו אחר, על אותו מטיף מוסלמי?
בהזדמנות אחרת שוב "פלש" יערי למסך וגזל מזמנם היקר של הפוליטיקאים והפרשנים הפוליטיים. הפעם הראה לנו, כמעט בחטף, תשדיר עיראקי של טיל במעופו עד לפגיעתו במטרה - ראשו המתנפץ של אריאל שרון. מישהו כאן הזדעזע, הרים קול זעקה? כמובן, אף לא אחד.
לשוא ניסה הכתב להשיב אותנו אל המציאות המזרח-תיכונית, אל גלי השינאה הגואים סביב מדינת ישראל והעם היהודי, אל התעמולה האנטישמית חסרת המעצורים. אך למי יש זמן לעסוק בקטנות שכאלה, כאשר העיקר הוא, אם יהיו לליכוד כך וכך מנדטים, אם תהיה פנינה ח"כית, ואם יצליח אפי אושעיה לחזור לבית המחוקקים...
הערבים סביב, לבטח מביטים בהשתאות על מלחמות היהודים. הם אינם מבינים בדמוקרטיה, הם רואים בה אנארכיה ומעדיפים שליטים נאורים מסוגם של ערפאת וסדאם, ולכן מתעודדים מן ההתגוששות הפוליטית הפרועה בישראל. לדידם, היא רק תקל עליהם להגשים בעתיד את חלומם הרטוב, לחזור ולנסות להשמיד את המדינה היהודית.
על הכוונת שלהם לא ההתנחלויות בלבד ולא רק חבלי יש"ע, אלא כולנו, ליכודניקים כתומכי העבודה, חברי האיחוד הלאומי כתומכי מרץ. "החזירים והקופים" בפי המטיף המוסלמי הארור הם חברי כל המפלגות הציוניות בישראל וכל אזרחיה היהודיים, לבלי יוצא מן הכלל, והראש המנותץ בטיל העיראקי אינו ראשו של שרון בלבד.
טוב שאנחנו דמוקרטיה, וטוב שהשלטון בישראל נקבע על-ידי כלל אזרחיה, בבחירות כלליות, ישירות וחשאיות, אבל חשוב, בעת שאנו מקיימים את הבחירות שלנו, בעיתוי הגורלי הזה, לבל נטמון ראשינו בחול, לבל נתעלם מגלי השינאה הגואים וממזימות הטרור המוגבר הנרקמות אצל אויבינו בעזה, בדמשק ובבגדאד. המאבק באלה - זוהי החזית העיקרית. זוהי המערכה האמיתית שניצבת לפנינו. לא יהיה מנוס ממנה, אם חפצי קיום אנו, אם ברצוננו להבטיח את המשך קיומה של הדמוקרטיה היחידה במזה"ת ואת עתידה של המדינה היהודית היחידה בעולם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם  שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
