המערכת הפוליטית שוצפת וקוצפת נוכח מסקנות הביניים של ועדת וינוגרד, אך אין בכנסת רוב כרגע להפלתה של הממשלה. עשרות האלפים בכיכר רבין, התקפות המשפחות השכולות על הממשלה והעומד בראשה והלחץ הפוליטי נראים רק כמחזקים את עמדתו של אהוד אולמרט. הוא לא ינטוש את הנהגת הספינה כרגע, גם כאשר על-פי סקר האתר
יאללה קדימה, 43% ממתפקדי תנועתו, קוראים להתפטרותו.
מנהיג נוסף שעדיין עומד על משמרתו הוא שר הביטחון, עמיר פרץ. מקורביו מפזרים ערפל-קרב סביב המשך כהונתו כשר הביטחון שלמרות כיכובו במסקנות בדוח ועדת וינוגרד, לא מצא את הזמן להשתתף בדיון המיוחד שנערך במליאת הכנסת בעקבות אותו הדוח. גם מי שמככב בסקרי הפריימריז ומבקש להחליף את פרץ, ח"כ עמי אילון, לא מצא את הדיון על דוח וינגורד כמספיק חשוב כדי לכבד את מליאת הכנסת בנוכחותו. ואיך ניתן להבין את אי התייחסותו של אהוד ברק לדוח? האם זו התנהגות מתאימה לאדם שרוצה מאוד לחזור ולשבת בראש שולחן הממשלה?
לעומת זאת, שני מתמודדים שהיו במליאה הם חברי הכנסת דני יתום ואופיר פינס. שניהם מהווים בדבריהם ובמעשיהם אופוזיציה לממשלה, למרות שרשמית, סיעתם היא עדיין החברה הבכירה בממשלתו של אהוד אולמרט.
הדיון היה רווי באמוציות, גם בין חברי הסיעות השונות, וגם בין יושבי שולחן הממשלה ובעיקר בין שניים שישבו קרוב מאוד אחד לשני, ראש הממשלה ושרת החוץ שלו, ציפי לבני. פחות מעשרה סנטימטרים הפרידו ביניהם, אך הקרירות שהופגנה והמילים המעטות שהוחלפו בין ראש הממשלה ולממלאת-מקומו, העידו יותר מכל על השבר הגדול. בזמן שהמשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, ביקש את הערותיו של ראש הממשלה לנאומו, המשיכה לגבוה חומת הקרירות בין אולמרט ללבני.
גם נאום הסקירה העיתונאית של השר פרס, כפי שח"כ לימור לבנת (ליכוד) הגדירה בלגלוג, לא סדק את החומה, להפך. בזמן שלבני קפאה בכסאה, חברי האופוזיציה תקפו שוב ושוב את השר כאשר בתחילת נאומו, רק ח"כ גדעון סער (ליכוד) נכח במליאה. אולמרט, שלא יכול היה לספוג את הערותיו של סער, פנה לעברו ובלחישה מאוד רועמת, שנעזרה בתנועות ידיים ושאל, איפה חברי הסיעה שלך, איפה?
שניות מעטות לפני סיום נאומו של השר פרס, החליטו ההורים השכולים שהגיעו לדיון לצאת את אולם המליאה במחאה על אופן התנהלותו. מחזיקים בתמונות יקיריהם, מחו בכעס על מוסריותה של הנהגת המדינה. בושה וחרפה היו צמד המילים שחזרו שוב ושוב, בושה וחרפה.
ביום שני הקרוב תחזור כנסת ישראל לפעילות לאחר פגרת האביב. כנס הקיץ הקרוב יאופיין בניסיונות חוזרים ונשנים של סיעות האופוזיציה לגרום להפלת הממשלה וכבר השבוע, צפויות מספר סיעות להגיש הצעות אי אמון. כרגע, הקואליציה של אולמרט נראית חזקה כאשר סיעות הגמלאים, ישראל ביתנו, שס, יחד עם רוב חברי סיעת העבודה וכנראה גם חלק מחברי סיעת יהדות התורה, יתמכו באולמרט. השאלה, כמה זמן יחזיקו מעמד מול רצון העם.
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
