אסור לעמוד מנגד

למדינת ישראל אסור לעמוד מנגד מול האסון ההומניטארי ומרחץ הדמים המתחולל בחצר האחורית שלנו, ברצועת עזה.

אסונו של העם הפלשתיני אינו יכול להיחשב משום בחינה למזלו הטוב של העם היהודי היושב בציון. שמעתי כבר קולות כאלו ואחרים, הגורסים כי מלחמת האזרחים המתחוללת בעזה אינה מעניינינו. חלקם אף מסתתרים מאחורי הטעון כי זהו "עניין פלשתיני פנימי" ובכך מנערים חוצנם מהמתרחש. אחרים מצפים שהקזת הדם ההדדית תחליש את כוחו של העם הפלשתיני ומן הסתם תצא מדינת ישראל נשכרת. אני מבקשת להזכיר את שנאמר במקורותינו: "בנפול אויבך אל תשמח".

ראשית אבקש להבהיר. למתרחש ברצועת עזה יהיו מן הסתם השלכות פוליטיות ארוכות טווח על המזרח התיכון, אך אני מבקשת לראות בהם בראש ובראשונה בעיה אנושית הומניטארית.

המחויבות האנושית הבסיסית שלנו, כבני אדם, היא לגלות סולידאריות ואחווה אנושית ולהושיט יד למבקשים מאיתנו סיוע. על שערי ישראל במחסום ארז צובאים אלפי בני אדם, אנשי פת"ח, המצויים במלכודת מוות ומבקשים מחסה. חובה על מדינת ישראל לעשות כל מאמץ להעבירם לתחומי יהודה ושומרון. דווקא העם היהודי, שההיסטוריה שלו רצופה רדיפות ופוגרומים, אנטישמיות ושואה, אסור שיישאר באדישותו.

ראוי להבהיר. אין ספק שהסוגיה מורכבת וטומנת בחובה סיכונים לא מעטים. מי ערב לנו שבין המבקשים מחסה לא נמצאים כמה מאויבנו הגרועים ביותר, שידיהם מגואלות בדם יהודים. אמת, אך אין בכך כדי לפטור אותנו מאחריות ולא לנקוף אצבע בעבור האלפים הצובאים על שערינו.

למרות זאת, ואולי דווקא משום כך- חשוב שנראה לעם הפלשתיני ולעולם כולו נורמות ערכיות אחרות. רגישות לחיי אדם ולסבל אנושי. היחלצות לסייע לאוכלוסיה האזרחית הנצורה בעזה ( העברת מזון, תרופות, דלק וכדומה) תוכיח לעם הפלשתיני ולעולם כולו את פניה היפות של מדינת ישראל-ללא מירכאות. לאחר שנים ארוכות של שנאה כלפינו כעם כובש, ניתנת לנו ולעם הפלשתיני הזדמנות להפוך את קערת השנאה על פיה
.
הושטת יד מצידנו עשויה לשבור תרבות ומסורת של שנאה, מחיצות וגדרות פסיכולוגיות של עוינות וחשדנות - ולבנות בסיס אמון חדש בינינו לבין הפלשתינים. ייתכן כי דווקא מתוך הכאוס הגדול ברצועת עזה תצא בשורה של תקווה ויחסי שכנות טובה. מתוך העוינות והחשד- תיבנה מציאות שתחזק את הקשר בין שני העמים.

התייצבותנו לצד העם הפלשתיני באסונו, עשויה להיות הצעד הראשון בהתקרבות האנושית בין שני העמים ובהפלת המחיצות בינינו.

בכך יהיה רווח כפול ומשולש. נושיט סיוע הומניטארי דחוף ומציל חיים לנזקקים, "נזכה בנקודות" פוליטיות חשובות בזירה הבינלאומית, והחשוב מכל-ניצור הזדמנות חדשה לפיוס בין שני העמים. פיוס המבוסס על מכנה משותף של סולידאריות אנושית ואחווה.