היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, הודיע (יום ב', 31.10.11) כי המדינה אינה מתנגדת לשחרורו של נחום מנבר, אשר הורשע בעבירות חמורות של סחר בציוד צבאי המשמש ללוחמה כימית עם גורמים אירניים. מנבר ריצה 14 שנים וחצי מתוך 16 שנות המאסר שנגזרו עליו.
לאחר דיון שהתקיים בלשכתו, קבע היועץ המשפטי לממשלה כי המדינה לא תתנגד לשחרורו של מנבר, בהתחשב בזמן הקצר יחסית שנותר עד לתום מאסרו, לאור חוות הדעת השונות השוללות מסוכנותו של מנבר, ולאור הסכמת מנבר ליטול על עצמו מגבלות (לפרקי זמן קצובים) מעבר לתקופת שחרורו על תנאי - הכוללות איסור יציאה מהארץ, איסור יצירת קשר עם אזרחים זרים, איסור מתן ראיונות בכלי התקשורת ואיסור בעיסוק הקשור לסחר בכלי נשק.
היועץ המשפטי לממשלה הציג את עמדתו בפני וועדת השחרורים שדנה בעניינו של מנבר. כמו-כן הוצג בפני הוועדה הסכם שנחתם בין באי-כוחו לפרקליטות ואושר על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. בתום הדיון אישרה הוועדה את ההסכם בין המדינה למנבר והוא ישוחרר.
לפני כארבע שנים וחצי ביקש מנבר מועדת השחרורים בכלא להשתחרר עם תום ריצוי שני שליש ממאסרו, בגין התנהגות טובה. המדינה לא חלקה על כך שהתנהגותו של האסיר הייתה טובה, אך עקב חומרת העבירות, התנגדות גורמי הביטחון הרלוונטיים לשחרורו המוקדם, ונסיבות המקרה, הביעה המדינה התנגדות לשחרורו. עמדת המדינה התקבלה בוועדת השחרורים והבקשה נדחתה. ערעור שהוגש כנגד החלטה זו לבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא.
שנה לאחר מכן, ביקש מנבר להשתחרר שוב, אך עקב התנגדות המדינה שוב נדחתה הבקשה, הן על-ידי ועדת השחרורים והן על-ידי בית המשפט המחוזי, תוך קביעה מפורשת של ועדת השחרורים לפיה משיעבור מנבר טיפול משמעותי ועמוק על-ידי גורמי הטיפול בכלא, תשוב ועדת השחרורים ותדון בבקשתו בשנית.
משחלפו כארבע וחצי שנים מאז תום תקופת שני שליש מתקופת המאסר המלאה, הגיש מנבר מחדש את בקשתו לוועדת השחרורים. משקבעו גורמי הביטחון כי מנבר אינו מסוכן לציבור, ולאחר שמנבר עבר טיפול שיקום מעמיק במשך שלוש שנים כדרישת ועדת השחרורים, אישרה ועדת השחרורים קיום דיון חוזר בבקשת מנבר להשתחרר שחרור על תנאי.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
