שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
דוד מינץ, החליט (23.5.12) להותיר על-כנו את מינויו של עו"ד חגי אולמן כמפרק זמני של עמותת חזון ישעיה. אולמן מונה לתפקידו לבקשת רשם העמותות, בעקבות חקירת המשטרה בחשד להונאות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בידי יו"ר העמותה, אברהם ישראל.
המשטרה חושדת, כי ישראל הונה את תורמיה של העמותה בישראל ובחו"ל, בכך שהציג פעילות גדולה פי כמה מפעילותה האמיתית ושלשל לכיסו את ההפרשים בין התרומות לבין העלויות. העמותה עוסקת בעיקר בחלוקת מזון לנצרכים, וכן מנהלת מוסדות חינוך ומעניקה טיפול שיניים לנזקקים. בשנת 2010 הסתכם מחזור פעילותה ב-40 מיליון שקל. לטענת המשטרה, בעוד ישראל מסר לתורמים על חלוקת 15,000 מנות מזון ביום, בפועל חולקו 4,000-3,000 בלבד.
הרשם מסר לבית המשפט, כי בעקבות החקירה ביצעה ועידת התביעות - הגוף המרכז את כספי השילומים מגרמניה - בדיקה משלה שהעלתה ממצאים חמורים, והיא הפסיקה את תמיכתה בעמותה בסך 600,000 דולר בשנה. הרשם עצמו ביטל את אישור הניהול התקין שנתן לעמותה לשנת 2012, ונכסי העמותה וחשבונות הבנק שלה הוקפאו בצו בית המשפט. לאור כל אלו טען הרשם, כי יש מקום לפרק את העמותה בנימוק שפעילותה מתנהלת בניגוד לחוק ובניגוד למטרותיה.
אולמן מסר בדיווח ראשון לבית המשפט, כי לעמותה גרעון תפעולי של מיליון שקל בחודש, אם כי הוא הצליח לצמצמו ל-400,000 שקל, בין היתר לאחר שפיטר 15 מבין 94 עובדיה והפסיק חלק מפעילותה. העמותה מצידה טענה, כי אין עילה לפרק אותה, משום שיש להבחין בינה לבין פעולותיו של ישראל, וכי מעשיו של אולמן גורמים בפועל לחיסולה.
מינץ אומר בהחלטתו, כי המצב הנוכחי יוצר די ראיות לכאורה המצדיקות מינוי בעל תפקיד כדי שיתחקה אחרי הנעשה בעמותה, וכי הדומיננטיות של ישראל אכן מעמידה בסכנה את קיומה של העמותה אם יוכחו החשדות המיוחסים לו. "בנסיבות העניין קיים חשש, כי דווקא המשך ניהול העמותה על-ידי נושאי המשרה כיום עלול להביא לחיסולה של העמותה עוד עובר לדיון בבקשה לפירוקה", אומר מינץ, וזאת בשל הגרעון השוטף בפעילותה. הוא מעלה את האפשרות, שאולמן יצליח לקבל את אישור המשטרה לעשות שימוש בחשבונותיה של העמותה לצורך ניהולה החלקי, ויש גם סיכוי שהמדינה תסכים להמשיך בתקצובה (בסך 2 מיליון שקל בשנה). מינץ הורה לאולמן לדווח לו תוך שבועיים על מצב מוסדות העמותה ועל יכולתם לנהל אותה בעצמם.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
