קואופרטיב
אגד מעודד ומתמרץ את נהגיו לבצע שעות עבודה נוספות בעבודתם, מוקיע, מתעמר ומפטר במהירות נהגים שאינם נאותים לעשות כן. כתוצאה מכך שנהגי אגד עייפים, לחוצים ומותשים הם מסכנים את חייהם עצמם, את חיי הנוסעים על בטיחותם הם אמונים ואף את הולכי הרגל. כך נטען בתביעה ובבקשה לאישורה כייצוגית שהוגשה כנגד אגד לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.
הבקשה הוגשה על-ידי אוריאל טלקר, תושב הישוב שמעה שבדרום הר חברון, שעבד כנהג שכיר באגד בתקופה שבין אוקטובר 2006 ועד אוגוסט 2008. טלקר טוען כי מיום תחילת עבודתו באגד נהגה זו להעסיקו בניגוד מוחלט להוראות תקנות התעבורה בכך שדרשה ממנו לבצע נסיעות בהיקף העולה בשיעור ניכר על הקבוע בתקנות.
לטענת טלקר, הוא עבד כנהג אוטובוס ממוגן ירי והוביל נוסעים החל מהשעה 05:30 בבוקר ברציפות עד לשעה 11:00, 6 שעות רצופות ללא הפסקה. לאחר מנוחה בת 4 שעות היה חוזר לנהוג ברציפות עד לשעה 23:30 - 8 שעות רצופות.
לדבריו, לאחר סיום הסבב ושהות של 4.5 שעות בלבד בביתו היה עליו לצאת לסבב נוסף שהחל בשעה 05:30 בוקר. כך מציין התובע הוא נהג לעשות 5 ימים בשבוע במשך כחצי שנה. לטענתו לאחר מספר שעות של עבודה כה אינטנסיבית החלה העייפות להשתלט עליו והוא החל לחוש בגופו, הרגיש עייף מאוד, מבולבל, עצבני והחל לסבול ממיחושים וכאבים בגבו ובגופו.
בנוסף לכל אלה וכתוצאה מנוכחותו הדלה בביתו בשל שעות הנהיגה הרבות בשירות אגד, גם יחסיו עם אשתו שלא קיבלה בעין יפה את ההיעדרות של בעל מחיי המשפחה, עלו על שרטון והגיעו עד סף גירושין. לדברי התובע לאחר שהחל להרגיש רצוץ ומותש ובקושי מצליח להביא עצמו בכל בוקר מחדש לעוד יום נהיגה מפרך הודיע לממונה עליו כי הגיע לנקודת שבירה, העייפות משתלטת עליו והוא איננו יכול להמשיך עוד כך.
אולם בהעדר פתרון ובלית ברירה המשיך לנהוג כשהוא עייף, מותש, מבולבל, לחוץ וחש כי הוא מסכן את חייו בשעות נהיגה כה רבות ורצופות ואת שלומם של כל נוסעי האוטובוס. לדברי המבקש בתקופת עבודתו דרשה ממנו אגד להגדיל את מספר ימי העבודה שלו מ-5 ל-6 ימים ולהגדיל בכך את שעות הנהיגה השבועיות שלו אף שכבר חרג משעות הנהיגה השבועיות המותרות, ודרשה ממנו לעבוד גם במוצאי השבת.
לטענתו, נוכח סירובו לעשות כן בשל עייפותו, העומס והלחץ שהשפיעו על בריאותו התכנס "משפט חברים" הנהוג אצל אגד והחליט לקנוס אותו ולגרוע ממנו 20 שעות משכר עבודתו, וכל זאת בשל סירובו לעבוד בחריגה שגופו לא יכול היה לשאת אותה.
התובע טוען כי אגד מנע ממנו שינה מינימלית הנדרשת לקיום בריאותו התקינה בשל אילוצו לעבוד בחריגה מהשעות המותרות בחוק, וכתוצאה מכך הוא הסיע נוסעים כאשר הוא עייף, מותש, ורצוץ תוך התעלמות מהוראת רופאו לחדול מכך לשם שיקום מצבו הבריאותי שהתרופף בצורה ניכרת.
הנהג לשעבר מציין כי באוגוסט 2008 התגלתה בגופו מחלת הסוכרת אשר התפרצותה מוכרת בהקשר של מצבי מתח וחוסר שינה מספקת.
בתביעה נאמר כי בשל אי-עמידתו של אגד בתקנות התעבורה בכל הנוגע לשעות הנהיגה המותרות לא יכול היה התובע להבטיח לעצמו תנאים מינימליים לקיום פעולות חיים בסיסיות ומחייבות כגון שינה רציפה לילית של יותר מארבע שעות בתקופת חצי השנה הראשונה לעבודתו.
צלקר מציין כי גם ביתרת תקופת עבודתו באגד סידורי העבודה שלו לא היו שונים בהרבה כפי שניתן לראות מכרטיסי העבודה שלו ומהטכנוגרפים שנשתמרו אצלו.
לדברי התובע, באמצעות עוה"ד ד"ר אמיר קמינצקי וליאורה קמינצקי-פורת, התנהלות זו של אגד המנוגדת להוראות תקנות התעבורה הייתה נורמה מקובלת באגד בתקופת עבודתו, אולם איש מהנהגים לא התלונן מחשש כי יתנכלו לו. התובע טוען כי די במקרה אחד בו אולץ לעבוד בניגוד להוראות חוק על-מנת לזכותו בפיצוי בגין נזק לא ממוני ועוגמת נפש של 5000 שקל, שהנו סכום תביעתו האישית.
התובע מציין כי אגד הועמד בעבר לדין פלילי והואשם ב-826 מקרים שונים בהם הסיעו נהגיה אוטובוסים תוך חריגה שיטתית משעות הנהיגה המותרות. לדברי התובע אגד הורשע על-פי הודאתו, נקנס בסך של 575,000 שקל והתחייב להימנע מהתנהלות דומה.
אולם באפריל השנה נקנסה אגד ב-2 מיליון שקלים בגין חריגה שיטתית מעבר לשעות הנהיגה המותרות והתחייבה להימנע מלעבור עבירה דומה. התובע מבקש מבית הדין לעבודה להורות לאגד לחדול מהעסקת נהגים בניגוד לתקנות התעבורה.
התובע מציין כי תביעתו עוסקת בהפרת תקנות התעבורה המיועדות לנהגים מקצועיים שנהיגתם פרנסה ואשר נהיגתם במצב של עייפות עלולה לגרום לתאונות קטלניות.