בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
השפעתם ויעילותם של דיאלוגים בין-קבוצתיים
|
במשך שנים מתקיימים דיאלוגים בין ישראלים לפלשתינים ● למרות שהדיאלוג נחשב ככלי מרכזי בפתרון קונפליקטים פוליטיים, הדיאלוג הישראלי-פלשתיני אינו מניב את התוצאות המקווות
דיאלוג בין קבוצתי במצבי קונפליקט נחשב לאחת מהשיטות המרכזיות לשימוש בפתרון קונפליקטים פוליטיים. למטרה זו, במשך שנים, מתקיימות מספר רב של קבוצות דיאלוג ישראלי-פלשתיני, במימון ממשלות שונות, כולל מאירופה וצפון אמריקה. אבל למרות ההשקעות, התוצאות אינן מעודדות, ואף קשה לראות את השפעתן של קבוצות אלה. הרצאה זו תציג בצורה ראשונית את הפעילויות האלה בין השנים 1995-2005, ההתמקדות תהיה בסוג האוכלוסיה שנכלל (ומודר) בדיאלוגים אלה, וכן בתכנים והאג'נדות שעולים (מגע אישי א-פוליטי, סוגיות ליבה ונרטיבים, תקשורת בין-תרבותית, דת, שיתוף-פעולה פונקציונלי ועוד). כמו-כן תהיה התייחסות למידע הקים לגבי השפעתם של הדיאלוגים. מסגרת הניתוח מתבססת על תאורית המגע ומבקריה, כמו גם על מחקרים על קבוצות דיאלוג בצפון אירלנד, ובסכסוך הערבי-ישראלי.
|
פרופסור ג'ראלד שטיינברג הוא ראש המחלקה למדעי המדינה וחבר סגל בתוכנית ללימודי ניהול ויישוב סכסוכים ומו"מ באוניברסיטת בר-אילן. מנכ"ל ארגון NGO Monitor . תחומי ההתמחות שלו כוללים אסטרטגיה ודיפלומטיה וגישות אקדמיות ליישוב סכסוכים. בעל טור קבוע בג'רוזלם פוסט, וכתבותיו מתפרסמות גם בוול סטריט ג'ורנל, הראלד טריביון ועוד.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן, החוג המשולב למדעי החברה והתוכנית ללימודי ניהול וישוב סכסוכים ומשא-ומתן; תקציר - הוכן עבור הכנס מחיצות, הפרדה, אינטגרציה: גורמים והשלכות, של הפרויקט לחקר דת, תרבות ושלום (12.01.09).
|
|
תאריך:
|
08/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
11/02/2009
|
|
פרופ' ג'ראלד שטיינברג
|
השפעתם ויעילותם של דיאלוגים בין-קבוצתיים
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
עם לבדד ישכון
|
9/02/09 00:35
|
|
בחמש-עשרה השנים האחרונות היינו עדים לרנסאנס בתחום חקר הגבולות. במידה רבה, היה זה נרטיב סותר לשיח על הגלובליזציה והיעדר גבולות (Borderless World Discourse) אשר התייחס לזרימה החופשית של הון גלובלי ומידע אינטרנטי כאל ראיה לטשטושם של גבולות. התחיה בתחום חקר הגבולות חיברה בין חוקרים מדיסיפלינות שונות, שחצו את גבולותיהם הדיסיפלינריים כדי לחקור את המשמעות המשתנה של תפקידם של הגבולות בעידן הגלובליזציה. תופעה זו ניכרת בארגונים דוגמת
|
|
|
תקשורת הספורט הפכה בשנים האחרונות לאחד הענפים המרכזיים והמשפיעים במוסד התקשורת (Robertson, 2004). מוספי הספורט בעיתונות הכתובה גדלו באופן משמעותי והפכו לאחד המדורים הנקראים ביותר בעיתון, וסיבה מרכזית לרכישתו (Mencher, 2007); הטלוויזיה הרב ערוצית אפשרה את פתיחתם של ערוצי ספורט רבים, המשדרים שידורי ספורט לאורך כל היממה; רכישת זכויות השידור של אירועי הספורט הגדולים, הפכו למאבק עז בין ערוצי הטלוויזיה, המתבטאים בסכומי כסף חסרי תקדים; הרדיו מקדיש מדי יום רצועות שידור שלמות לספורט, מעבר לשידורים המיוחדים בעת אירועים; עשרות אלפי אתרי ספורט פופולריים באינטרנט הושקו ברחבי העולם; הספרות הענפה בנושא הספורט, הסרטים, המגזינים וכתבי העת, הפכו גם הם לעניין שבשגרה.
|
|
|
בעידן הנוכחי של "פרספקטיבות מזרחיות", שבו הזהות המזרחית מנסה לאתגר ולגוון את השיח החברתי על אודותיה (חבר, שנהב ומוצפי-הלר, 2002), נותרה סוגיית האישה המזרחית מחוץ לשדה הדיון המחקרי. לכן, מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את שאלת ייצוג האישה המזרחית בישראל בתחילת שנות האלפיים, באמצעות המדיום הקולנועי.
|
|
|
חינוך בנות נתפס על-ידי התנועה הציונית כערוץ מרכזי לעיצוב דמותו של ילד עברי חדש, משני טעמים: (א) תפיסה פונקציונלית של חינוך בנות - לאם יש תפקיד מכריע בגידול הילדים, ולכן חשוב שהיא תתחנך על בסיס "הערכים הנכונים", ובעיקר שתדע עברית (אלבוים-דרור, 1986; בר-אדון, תש"ן). (ב) יתרונה של השוליות - חינוך בנות נתפס כבעל חשיבות משנית בחברה היהודית, ולכן לא השקיעו בפיתוחו, אבל גם לא פיקחו עליו (פרוש, 2001). משני טעמים אלה נבחר בית הספר לבנות ביפו ב-1905 לבית הספר הראשון שהתנועה הציונית לקחה תחת חסותה.
|
|
|
הפרת מערכת יחסים זוגית היזומה על-ידי האישה ומעוצבת בידי סופרת אישה היא בבחינת קריאת תיגר על קונוונציות ספרותיות ונורמות חברתיות. הסופרות צרויה שלו וסביון ליברכט מתמודדות ביצירתן עם אתגר זה.
|
|
|
|