חסמי תקינה שונים מונעים חיבור מיטבי בין המשק הישראלי לשווקים הגלובליים, ואינם מבטיחים את העמידה של הטובין הנכנסים בשערי המדינה בתקני הבטיחות. כך אומר (יום ד', 29.10.14)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, אשר בחן את חסמי האסדרה המגבילים ייבוא טובין.
המבקר מצא, כי אין מדיניות אחידה ומתואמת בין משרדי הממשלה בנוגע לפתיחת שוק הייבוא. התעשיינים והיצואנים משתפים פעולה בייצוג עמדותיהם מול משרדי הממשלה והכנסת, בעוד ציבור הצרכנים נמצא בעמדת נחיתות בייצוג עמדותיו. משרד הכלכלה לא פעל להבטחת ייצוג מאוזן של כלל המגזרים בתהליך קביעת המדיניות וקבלת ההחלטות הנוגעות לייבוא, ולא וידא שיישמר האיזון בין עקרונות התחרותיות והפחתת המחירים ובין עקרון השמירה על התעשיה המקומית.
עוד נמצא, כי מפעם לפעם קובעים משרדי ממשלה הוראות מאסדרות אשר מתנות ייבוא טובין בהמצאת אישור או רישיון לפני הייבוא, בלי שהפניה להוראות אלה תופיע כנדרש בצו ייבוא חופשי. לעיתים קיימת אסדרה המגבילה את הייבוא, אשר אינה עולה בקנה אחד עם אמנות או הסכמים בינלאומיים עליהם חתומה ישראל, ויש לכך השלכות על יחסי החוץ של המדינה. במועד סיום הביקורת, שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה בעניין זה היה מבוסס על רצון טוב בלבד.
סוגיה נוספת שהעלה המבקר נוגעת לוועדות התקינה במכון התקנים. המבקר מצא, כי שיעור נציגי התעשיינים בקרב חברי הוועדות גדול משיעור נציגיהם של הסוחרים ושל הצרכנים. מצב זה עלול למנוע איזון בין האינטרסים השונים בעת קבלת תקינה, ויש בכך כדי להשפיע על הצרכנים ועל הסוחרים.
ברמת המכס, סיווג הטובין המאושר הוא הבסיס לקביעה אלו סעיפי החוק יחולו על הטובין ומשפיע על שיעור המכס החל עליהם. נמצא, כי לא אחת מתגלעות מחלוקות בין בתי המכס ליבואנים בנוגע לסיווג הטובין. ליחידת הסיווג בהנהלת מינהל המכס אין מידע בנוגע למחלוקות אלו, שהוא חיוני לשם יצירת אחידות בין בתי המכס, למניעת מחלוקות חוזרות ונשנות ולקיום בקרה על עבודת המעריכים בבתי המכס. בעניין זה נמצא גם, שאין מאגר פתוח לציבור, ובו רשומות החלטות עקרוניות שהתקבלו בתחום סיווג הטובין.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
