איסור על תשלום וקבלה במזומן של יותר מ-10,000 שקל תמורת נכס או שירות, הנפקת כרטיסי חיוב ("ארנק אלקטרוני") כתחליף למזומן, קנסות של עד 4.5 מיליון שקל על הפרת החוק ומאסר של שלוש שנים על פעולות מרמה בכוונה לחמוק ממנו. אלו הם העיקרים של תזכיר חוק הגבלת השימוש במזומן, שהפיץ (יום א', 4.1.15) מינהל הכנסות המדינה.

התזכיר מאמץ את המלצותיה של ועדה מקצועית שפעלה ברשות המיסים, ומטרתו של החוק היא להקטין את ממדי הכלכלה השחורה המוערכת ב-50-40 מיליארד שקל בשנה. החוק המוצע קובע, כאמור, מגבלה של 10,000 שקל בתשלום וקבלה בידי עוסק, ומגבלה של 50,000 שקל כאשר המקבל אינו עוסק. עוד מוצע לאסור על שימוש בצ'ק ללא שמו של המוטב (צ'ק עצמי) ועל הסבת צ'קים ללא ציון פרטיו המזהים של המסב על הצ'ק. על עורכי דין ורואי חשבון ייאסר לקבל למעלה מ-50,000 שקל במזומן במסגרת שירות ללקוחותיהם.

התזכיר גם קובע כיצד יפעלו כרטיסי החיוב, ובין היתר - שהמוכר יקבל את התמורה בתוך שלושה ימי עסקים מביצוע העסקה ואיסור על גביית עמלת ערוץ ישיר בגין השימוש בכרטיסים אלו. הבנקים יחויבו להציע כרטיסי חיוב שהם גם כרטיסי כספומט כמוצרי מדף ולפתוח חשבון לצורך הנפקתם לכל מי שיבקש זאת, בכפוף לתנאים שייקבעו. חייבים מוגבלים באמצעים יוכלו גם הם להשתמש בכרטיסי החיוב, בניגוד לאיסור על שימושם בכרטיסי אשראי. החוק ייכנס לתוקף רק כאשר יקבע שר האוצר, כי בשלו התנאים לשימוש בכרטיסי חיוב.

עוד מוצע, כי שנה לאחר שייכנס החוק לתוקפו, יבחנו שר האוצר ונגיד בנק ישראל את האפשרות להחמיר את תנאיו, כך שמגבלת ה-10,000 שקלים תקוצץ ל-5,000 שקל, ומגבלת 50,000 השקלים - ל-15,000 שקל בלבד. עוד מוסר התזכיר, כי במהלך הכנת החוק תיבחן האפשרות להחמיר את המגבלות בעניין שימוש במזומן בידי מלכ"רים ומוסדות כספיים.

הפרק הפלילי בתזכיר קובע, כי רשות המיסים תוכל להטיל עיצום כספי מינהלי על עוסק שקיבל סכום במזומן או מעבר למגבלה או בצ'ק עצמי, בשיעור של 35% מהסכום שקיבל, עוסק ששילם במזומן או בצ'ק עצמי, יעמוד בפני עיצום מינהלי של 25% מהסכום. הפרת המגבלות בידי הלקוח/המשלם תהיה עבירה פלילית, שהקנס בגינה יהיה 25%-35% מהסכום ששולם ועד 4.5 מיליון שקל. מי שיתחמק מהוראות החוק באמצעות מעשי מירמה, יהיה צפוי למאסר של עד שלוש שנים, ובנוסף לכך יואשם בהלבנת הון.