הנגבי על ילדי תימן: "מאות רבות נגזלו"

שלושים שנה בקירוּב שימשה הגב' זייד כאשת חינוך, ומאז היא חוקרת את פרשת ילדי תימן. בשנת 2001, הוציאה לראשונה את הספר "הילד איננו" העוסק בפרשה הכּאוּבה הזאת. לאחרונה הוציאה מהדורה חדשה ומורחבת, בשם "הילד עדיין איננו", שבּה יש התייחסות למה שאירע בחמש עשרה השנים האחרונות.

בדיון שהתקיים בכנסת בוועדת החוקה לפני כחודש, סיפר נציג של גנזך המדינה ד"ר יעקב לזוביק, כי נמצאים אצלו יותר ממיליון עמודים של עבודת הוועדה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדי תימן. "אני אישית ואנחנו כארגון נשמח מאוד לפתוח כל דבר, אבל אנחנו פועלים במסגרת החוק", לדבריו. "החוק מטיל שתי מגבלות: האחת מתוקף חוק הארכיונים והשנייה מתוך חוק הפרטיות".

אתמול ראיתי סרט קאובוי ישן, חבל שלא זוכר את השמות, על זוג אמריקני שנקלע לאמצע מדבר נדמה לי מדבר נוואדה, ושם נתקלו בשבט מקומי פרמיטיבי מאלה שרואים תכופות בערוצי המדע ודיסקברי - אלה שניזונים מציד קשת הולכים בעירום ומדליקים אש באבנים. הזוג חי במחיצתם מספר חודשים ויום אחד תקפה את השבט כנופייה אחת (הרעים), רצחו את כל הבא ליד וחיסלו כמעט את כל השבט. מתוך הר הגוויות המוטלות האמריקנית מבחינה בתינוק קטן חמוד בוכה, היא לוקחת אותו מטפלת בו ובעצם מאמצת אותו, והם עוזבים את המקום ואיתם התינוק שמנסים לספק לו מזון ולהגן עליו בתנאים לא תנאים במדבר... עוברים הימים או השנים ובשלב מסוים מגיחה משום מקום קבוצה קטנה ששרדה מהשבט ובתוכה האימא של הילד. באקט טבעי לחלוטין האמריקנית לוקחת את הילד ומניחה אותו בזרועות אימו; האם לוקחת את הילד ונפרדים בחיוך.

הרשת געשה וסערה עם שמיעת שריקת הפתיחה המחודשת לפרשת ילדי תימן הממאנת לרדת מסדר היום הציבורי. רינה מצליח היא זו שנתנה הפעם את אות הפתיחה לפרשה, זאת כי באותו שבוע נאחס וככל הנראה היה לה מחסור בחומר, ואולי אולי אחד המרואיינים שלה ביטל את השתתפותו ברגע האחרון ופשוט היא חיפשה אייטם למלא את רצועת השידור שלה; חיפשה ומצאה. תמיד שמור לעיתונאים בשיעור קומתה חומר בבוידעם לשעת חרום. מעניין אם מצליח שיערה את ההצלחה שעתידה לגרוף מהאייטם הזה - מה שנקרא בשפתה העיתונאית בינגו!