שקד פועלת לחשיפת פרשת ילדי תימן

על רוב מסמכי ועדת החקירה בעניין ילדי תימן בנושא שנמצאים בארכיון המדינה מוטל חיסיון של 70 שנה, עד שנת 2071. חברת הכנסת זהבה גלאון (מרצ) שאלה את שרת המשפטים במליאת הכנסת האם היא פועלת להסרת החיסיון ולפרסום הפרוטוקולים של ועדת החקירה הממלכתית.

השרה איילת שקד השיבה כי היא רואה חשיבות רבה בפרסום החומרים לציבור, ולכן ביקשה לקיים דיון בוועדת השרים לענייני ארכיונים, שבראשה היא עומדת, על-מנת לאפשר את פרסום החומרים שבמשך שנים היו חסויים.

"פניתי ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה כדי להבין מהן סמכויותי בשלב הראשון, אפילו של עיון בחומרים, וגם בשלב השני של החלטת החשיפה. אני מודעת לרגישות שיוצרת חשיפת החומרים, יש שם עניין של פרטיות כמובן, ויש שם עניין כאוב מאוד, כאב רב שחווה אותו קבוצה מאוד גדולה של אנשים. קיבלתי חוות דעת ארוכה מהיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, ואקצר לך לשורה התחתונה: משעה שוועדת החקירה התפרקה, סמכויות פרסום החומרים חזרו לממשלה, ומרגע זה חשיפת החומרים יכולה להיעשות אך ורק באמצעות החלטת ממשלה. על-מנת להגיש החלטת ממשלה בנושא צריך באופן טבעי לעיין בחומרים רבים, מאות 'קרגלים'. עיון זה, על-פי חוות הדעת, צריך להיעשות באמצעות חבר ממשלה. ראש הממשלה מוסמך לעשות את זה באופן אוטומטי, אבל הממשלה יכולה להסמיך גם כל שר אחר", הסבירה שקד.

היא ציינה כי עורכת-הדין שלומית ברנע ציינה בחוות דעתה שיש טעם רב שראש הממשלה, העומד בראש הממשלה שהקימה את ועדת החקירה, והשר האחראי לארכיון המדינה יובילו את המהלך. כלומר, או בנימנין נתניהו או שקד. "יש טעם בכך ששרת המשפטים תוביל את המהלך ותגיש הצעת החלטה לממשלה, נוכח זאת שהיא השרה שאחראית לחוק ועדות חקירה", המשיכה.

השרה ששקד הוסיפה כי לאחר שקיבלה את חוות הדעת האמורה בשבוע שעבר, פנתה במכתב לראש הממשלה בבקשה שיכריע. "בעיני זה לא משנה, כל הכרעה שלו אני אקבל, בין שהוא רוצה, בין שאני או בין כל שר אחר. אני ממתינה כעת לקבל את תשובתו של ראש הממשלה בנושא, ואני אעשה כל שביכולתי על-מנת לטפל בזה. קיבלתי פניות מקבוצות של פעילים שפועלים בנושא, גם חברת הכנסת נורית קורן פנתה אלי, ומה שנקרא, אני על זה.

גלאון שיבחה את שקד, הציעה שלא ראש הממשלה יעסוק בכך בשל מגוון עיסוקיו, והוסיפה: "לא יכול להיות שארכיונים, יוטל עליהם איפול עד 2071. אף אחד כבר לא יישאר בחיים, זה לא יעניין אף אחד, ואני חושבת שיש למדינה חובה, גם כדי להנמיך את הלהבות וגם להתמודד עם דברים אולי לא נעימים שהמדינה עשתה בזמנו".

חבר הכנסת יואב בן-צור (ש"ס), בן העדה התימנית, הודה אף הוא לשקד וסיפר: "כבן למשפחה שאיבדה בשנת 49' במחנה העולים ראש-העין דוד ואחיין ביום אחד - דוד שלי ובת-דוד שלי - ביום אחד נעלמו שניהם, ועד היום לא ידוע מה עלה בגורלם, אני רואה חשיבות רבה בפתיחת החיסיון של התיקים. הוא תהה מי קיבל את ההחלטה שהתיקים האלה יהיו בחיסיון עד שנת 2071 ולמה. ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר שאין שום סיבה לא להציג לציבור דבר שקרה לפני 60 שנה. בהתייחסו לנושא הפרטיות, העיר: "השאלה איננה השאלה הפרטנית של שם כזה או אחר, יש כאן שאלה עם היבט ציבורי מאוד מאוד משמעותי".