ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה (יום ג', 22.11.16) פה אחד סעיפים בחוק ההסדרים, לפיהם המוסד לביטוח לאומי יהיה רשאי לגבות ישירות (באמצעות גבייה מינהלית) כספים ממעסיק, במקרים בהם המעסיק לא שילם דמי ביטוח לאומי עבור עובד שלו והעובד נפגע וזכאי לגמלה. זאת בניגוד למצב הקיים כיום, בו אין למוסד לביטוח לאומי רשות לגבות ישירות והוא נאלץ לפנות לבית המשפט לשם כך.
הסכומים אותם יהיה רשאי המוסד לביטוח לאומי לגבות ישירות מהמעסיק עומדים על 5 פעמים השכר הממוצע במשק (כ-47 אלף שקלים כיום) במידה והמעסיק לא רשם את עובדו במשך חצי שנה, 10 פעמים השכר הממוצע במשק (כ-93 אלף שקלים כיום) במידה ולא רשם את עובדו במשך שנה, ו-20 פעמים השכר הממוצע (כ-187 אלף שקלים כיום) במידה ולא רשם מעל שנה. זאת בנוסף על דמי הביטוח שלא שילם המעסיק עד כה. החוק ייכנס לתוקף ב-1 ביולי 2017.
עו"ד כרמית נאור, מהמוסד לביטוח הלאומי, אמרה בדיון: "מדובר במעסיקים שהיו חייבים לשלם דמי ביטוח ובחרו שלא לשלם. הסעיף יופעל רק אם תהיה תביעה לממש את דמי הביטוח".
חזקיה ישראל מהתאחדות התעשיינים הסתייג: "בוודאי שעל מעסיק להפריש כספים עבור עובדו, אבל יש כאן קנס כפול: פעם אחת החזר גמלאות ופעם שנייה קנסות והפרשי הצמדה. האם זה מידתי?"
אורנה צח גלרט מלשכת רואי החשבון בישראל קראה להקל על אזרחים מהשורה המעסיקים עובדים במשק הבית. עו"ד נאור השיבה: "אם נדע שמדובר מאי הבנה או טעות, נפעיל את שיקול הדעת". עו"ד ליזי ביטון מהשלכה המשפטית מהמוסד לביטוח לאומי הוסיפה: "מעסיק שלא שילם שנה שלמה דמי ביטוח לאומי עבור עובד אינו מעסיק תמים. תחמנו את הסכומים ב-190 אלף שקלים, על-אף שלעיתים מדובר במיליונים בקרב מעסיקים גדולים".
יו"ר הוועדה ח"כ
אלי אלאלוף הביע תמיכה בסעיפי החוק והדגיש את חשיבות הפרשות המעסיק עבחור העובד, אך גם את האפשרות להקל ולהתחשב בגבייה ממנו במקרים מיוחדים.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
