ראשי רשויות בדרום נעדרו מדיון כנסת בעניינם

ועדת הכלכלה עסקה (יום ב', 21.11.16) בדרכים לסייע לעסקים בדרום, על-רקע פרסום מדד העסקים בסיכון לשנת 2016, ממנו עולה כי העסקים בדרום נמצאים בסיכום הגבוה ביותר לקריסה.

ח"כ מאיר כהן (יש עתיד), לשעבר ראש עיריית דימונה, הציג חלק ממצאי המדד של חברת דן אנד ברדסטריט ואמר כי ב-10 מתוך 12 ערים בדרום חלה השנה עלייה משמעותית במספר העסקים שבסכנת סגירה, כשבבאר שבע ובאילת 13.5% מהעסקים נמצאים בסכנת סגירה מידית ובערד כמעט 15%. כהן הביע צער על כך שראשי הרשויות מהדרום לא הגיעו לדיון, ואמר כי לא צריך להתהדר רק בפתיחת עוד קניון אלא לתת את הדעת גם לנתונים שצריכים להדליק נורה אדומה. לדבריו, בתקציב הקרוב אין שום דבר שיענה על הבעיות של העסקים הקטנים בדרום.

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר כי "צריך להעביר מסר שאנחנו לא עוברים על זה לסדר היום". ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) אמרה: "ממשלת ישראל מזניחה את הצפון, הדרום והפריפריה החברתית. אם הממשלה לא מעבירה כספים לדרום אז לפחות שתקל על המיסים שהיא גובה". ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) אמר כי צריך להנגיש תעסוקה בעיקר בערים ובכפרים בדרום, כדי להתמודד עם האבטלה הגבוהה ולתת לאנשים כוח קנייה. "אם המדינה תשקיע היא תרוויח", הסביר.

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) אמרה כי הבעיה של הדרום היא דרמטית, ורואים שם רק סגירה של מפעלים וחנויות. ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) ציין כי שתי הערים שבתחתית המדד הן רהט וערד, שלמדינה יש אינטרס ברור להשקיע בהן. "אם זה המצב סימן שיש לנו בעיה קשה. אם הייתי מגיע מכוכב אחר הייתי מציע להחליט על תוכנית לאומית לקדם את הדרום, אלא שאני יודע מה קרה לתוכנית הלאומית שהממשלה אימצה על הצפון - היא נעלמה לגמרי אחרי שהממשלה החליטה והודיעה על כך".

בעל מפעל תבליני מימון ומימונס אפייה, אברהם מימון, סיפר כי הוא מעסיק 120 עובדים בעסק מתפתח, אך הבעיה היא התמודדות עם האסדרה שמטילה המדינה. "אפילו אם תהיה עורך דין או רואה חשבון לא תצליח להבין את כל החוקים והדרישות. אני מייצא מוצר לארה"ב, באישור ה-FDA, אבל משרד הבריאות הישראלי לא מאשר לי למכור את אותו מוצר בישראל", סיפר. מנהל לשכת המסחר בנגב, דורון בוחבוט, אמר כי יש כיווץ בתעשיה והרשויות רק חולבות את העסקים. גם הוא מתח ביקורת על היעדרות ראשי הרשויות מהדרום, ואמר כי "היום בדרום יש רק זבנים, מוכרים חולצות ותחתונים, כמעט אין תעשיה. שטחי המסחר הוכפלו וחוץ מלהביא תיירות ולחזק את כוח הקנייה אני לא מכיר עוד דברים שיכולים לעזור, ולמדינה אין ראייה כוללת".

רפרנט תעשיה ומסחר באוצר, עידו סופר אמר כי מרבית כלי הסיוע
שניתנים למגזר העסקי מופנים לפריפריה, ובשנים האחרונות הייתה פריחה בדרום לעומת אזורים אחרים. לדבריו, האתגרים המרכזיים הם להביא מפעלים משני מציאות לדרום, המשלמים שכר גבוה כמו פריגו ואינטל והדרך עוד ארוכה. היו"ר כבל העיר כי לתושבי הנגב אין הרבה זמן והם זקוקים לסיוע עכשיו, ואמר כי מפעלים גדולים זה עוגן אבל חייבים לבנות סביבם גם מערך תומך והשקעה בעסקים קטנים יותר כדי שלא תהייה קריסה כשמפעל גדול כזה נסגר. סופר השיב כי הממשלה לא קופאת על שמריה ומקצה 120 מיליון שקל להאצת הצמיחה בנגב המזרחי ובדרום ותפעיל קרן חדשה לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בסך 6 מיליארד שקל. מנהל פרויקט מעבר צה"ל לנגב בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, ציון ביטון, אמר כי הוועדה צריכה לקרוא למנהלי חברות הענק והאוניברסיטאות לפתוח את דלתם לעסקים הקטנים מהנגב.

היו"ר איתן כבל סיכם את הדיון ומתח ביקורת על היעדרם של ראשי הרשויות מהדרום והשרים והדרג הבכיר של משרדי הממשלה. לדבריו, "מדובר בהתעלמות מוחלטת של מדינת ישראל מהפריפריה הדרומית והצפונית והדבר הה לא יכול להיעלם", אמר. הוא הודיע כי בכוונתו לקיים ישיבה נוספת בנושא, בהשתתפות ראשי הרשויות והשרים ויתבע מהם להציג בפני הוועדה תפיסה כוללת לטיפול בתעסוקה ובהכנסה של תושבי הדרום.