"אין באולם אף אחד שהוא נגד התחרות, כולם בעד התחרות רק שלאחר מכן מגיע שלב ה"אבל". הוא הוסיף כי גם לקואליציה וגם לאופוזיציה יש שאלות וכי הדיון לא יהיה פוליטי, הוא יהיה מקצועי וענייני. "אני נחוש להעביר את הרפורמה והפיל שבחדר הוא לא פוליטי, הוא הכסף הגדול - המיליארדים ששוכבים פה בחדר. האולם ירוק מכסף ואנחנו נפעל בשום שכל, כי הציבור שלח אותנו לעבוד למענו" - כך אמר יו"ר ועדת הכלכלה,
איתן כבל בדיון שהתקיים (יום ג', 22.11.16) בוועדת הכלכלה בפרק התקשורת מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית ל-2018-2017 העוסק בסעיפים הנוגעים להגברת התחרות בשוק התקשורת הקווית.
ח"כ גלאון התייחסה להצעת החוק ואמרה כי "מעל חדר הוועדה נחה רוחו של הצמד נתניהו-אלוביץ וזו מהות הדיון. אנחנו דנים בפרה החולבת של בזק שמניבה לה מאות מיליונים של רווחיות עודפת ורוצים לעשות שינויים, אבל באמצעות משרד התקשורת אנחנו עדים למהלכים לחסום את יוזמת משרד האוצר - זה תשלום שהבעלים של בזק מקבל. לוקחים כסף מהכיס של אזרחי ישראל, שמשלמים מחירים מונופוליסטים, ומבקשים לתת אותו לאדם אחד ולהעניק לראש הממשלה את התעמולה שהוא רוצה. אני מאוד מקווה שהם לא יצליחו לסכל את הרפורמה החשובה והמשמעותית הזאת".
ח"כ
יעקב פרי הוסיף כי מדובר בפרק המשפיע ביותר על הכלכלה ועל הצרכן. הוא הוסיף כי הוא תומך בתחרות, אך שאל את נציגי האוצר "כיצד תתקיים תחרות אם מאפשרים לחברות שהיו מחויבות בפריסה אוניברסלית (הוט) לרכב על תשתיות של מישהו אחר בזמן שהן מפרות את החוק". ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא הוסיף כי "ברור שאנחנו רוצים תחרות, השאלה אם החוק הזה יבטיח שהתשתיות של כל החברות יגיעו לכל מקום, גם לאוכלוסייה הערבית ולפריפריה".
ח"כ
דוד ביטן התייחס למחלוקת בין משרדי האוצר והתקשורת ואמר: הצעת החוק הזו תשפר את השירות לאזרח, אבל לא בטוח בכלל שתוריד מחירים. אז אני מציע לליאור חורב להבין שבלי הליכוד שום רפורמה לא יכולה לעבור, לא משנה של איזה שר. אם אנחנו מבקשים תיקונים זה לא בגלל שאנחנו נגד רפורמה, אלא כדי לעשות אותה טובה ומאוזנת יותר".
סמנכ"ל הפיקוח של משרד התקשורת,
מימון שמילה, אמר כי משרד התקשורת מעוניין לאפשר לחברות שלהן אין תשתית אוניברסלית להשתמש בקנים של בזק, אך דורש מהוט לשים בעצמה את הקנים. "סלקום ופרטנר יוכלו לפרוס תשתית בקנים של בזק והוט לא", אמר. הוא הסביר כי הכוונה היא בהתחלה לדרוש מהוט להביא את הטלוויזיה לכל בית ולאחר מכן להשלים את הפריסה האוניברסלית. היו"ר כבל הגיב ואמר כי "אם זה היה המצב בשורה התחתונה לא תהייה תחרות". הוא הוסיף כי צריך לבחון האם לחייב את הוט בתשלום יותר גבוה, אבל אם לא יתאפשר לה להיות חלק מהרפורמה לא תהייה תחרות.
סמנכ"לית הרגולציה של בזק, שרון פליישר בן יהודה, אמרה כי משרד האוצר אומר שני דברים סותרים ולא אומר שנתח השוק הקווי של הוא עלה מ-60% בשנה שעברה ל-70% השנה בגלל שרפורמת השוק הסיטונאי הוחלה רק על בזק ועכשיו מציגים זאת באוצר כנתון שלילי. לדבריה, מתוך שלוש חברות התשתית - בזק, הוט ומיזם הסיבים, רק בזק עומדת בתנאי הרישיון לפריסה אוניברסלית והצעת החוק הזו נועדה לגרום לכך שרק בזק תהייה מחויבת להגיע לכל מקום.
סמנכ"לית הרגולציה של הוט, מיכל פליישר, אמרה כי הסיבה שהוט מבקשת גישה לתשתיות בזק היא כדי לשדרג תשתיות ולפרוס רשת עצמאית. "ההסדר יעמיד את ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם שבהן רואים פריסה מואצת של סיבים", אמרה.
רכז התקשורת באגף התקציבים באוצר, אסף וסרצוג, התייחס לטענות ואמר כי המטרה היא לדחוף את רפורמת השוק הסיטונאי קדימה. לדבריו, מי שדחה את חובת הפריסה האוניברסלית של הוט זה משרד התקשורת והוא יכול מחר להחליט לאכוף אותה. "שימוש בתשתיות מקצר את הזמן שאפשר להגיע לפריסה אוניברסלית", טען. באשר למחירים שונים להוט אמר וסרצוג כי לא יכול להיות מחיר שונה כמו שאין מחיר שונה של בקבוק קולה לעני או לעשיר. הוא הוסיף: "אין לנו שום דבר נגד בזק כחברה או נגד חברות פרטיות בכלל, נהפוך הוא, הם קטר הצמיחה. אבל צריך להבין שבזק היא מונופול וכשרוצים לייצר תחרות המונופול הוא הנפגע העיקרי".
היו"ר כבל ביקש את התייחסות נציגי משרדי התקשורת והאוצר לשאלת ההסכמות בין הצדדים, וסרצוג טען כי אנשי האוצר עבדו בשיתוף פעולה עם אנשי משרד התקשורת על הרפורמות למעט הסעיף הזה שבעניינו קיבלו אנשי משרד התקשורת הוראה ברורה לא לשתף פעולה.
