חיים בכבוד גם בזמן הלימודים
ועדת הכספים אישרה (יום ד', 14.12.16) לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק לסיוע כלכלי לאברכים ולסטודנטים נזקקים. מדובר בהצעת חוק שהיא מיזוג של הצעת חוק ממשלתית והצעת חוק פרטית שיזמו מספר חברי כנסת ואשר נועדה לקבוע כי הסיוע יינתן הן לאברכים לומדי תורה והן לסטודנטים. סכום הסיוע החודשי יעמוד על 1,040 שקל. הצעת החוק המאוחדת משווה בין התנאים לקבלת הקצבה לשם הבטחת הכנסה בין אברכים ללומדים לימודים על-תיכוניים. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני, אמר בדיון, כי "התכלית של החקיקה היא להקל עם קבוצת האוכלוסייה החלשה ביותר במדינת ישראל, משפחות שמתקשות לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר של ילדיהם. הצעת החוק כוללת השוואת תנאים גם לגבי סטודנטים. אנחנו מדברים על סיוע כלכלי, שאם לא הייתי מקדם אותו גם סטודנטים לא היו מקבלים אותו".
הצעת חוק קובעת מי זכאי לקבל את הקצבה המיוחדת: אברך שבחזקתו 3 ילדים ויותר, אין ברשותו או ברשות בת זוגו רכב העולה בשוויו על 25,000 שקל, מקבל הקצבה או בת זוגו, אינם בעלים של קרקע שערכה עולה על 36,000 שקל והם אינם מקבלים קצבה כלשהי מהמדינה או מביטוח לאומי מעבר ל-1,200 שקל וסך ההכנסה שלו ושל אשתו אינה עולה על 1,200 שקל בחודש, או 14,400 שקל שנתיים (אך בחישוב ההכנסה לא תובא בחשבון קצבת ילדים), האברך לומד בכולל יום שלם ולא פחות מ-45 שעות שבועיות. את הצעת החוק הפרטית המשווה בין לומדי תורה לסטודנטית בהיבט של הזכות לקצבה יזמו חברי הכנסת: משה גפני (
יהדות התורה),
אורי מקלב (יהדות התורה), יואב בן צור (
ש"ס),
יצחק וקנין (ש"ס),
מיקי זוהר (הליכוד).
בדיון הקודם על הצעת החוק, נוכח טענות שהחוק בא להיטיב רק עם קבוצות מוגדרות של נזקקים במקום להיטיב עם כל הנזקקים, אמרה היועצת המשפטית, עו"ד שגית אפיק, כי "בעבר פסל בג"ץ ניסיונות קודמים לקדם את הקצבאות הללו כי הנושא לא הוסדר אלא בסעיף תקציבי וכן מפאת עניין השוויון. בפעם השנייה נפסל ההסדר בהחלטת ממשלה בעקבות בג"ץ שניסתה לעגן גם עבור הסטודנטים סכום תקציבי של תוספת של 50 מיליון שקל לחלוקה של מלגות זה הובא לבית המשפט העליון שציין כי לא רואה איך זה מתיישב עם כך שסטודנטים לא נהנו אלא רק 124 סטודנטים ביחס לסכום שהוענק לאברכים. כל הפסילות היו קדימה ולא רטרואקטיבית. ואני חושבת שאפשר לפרש שבית המשפט מחפש שתהיה הסדרה חקיקתית. ההסדרה לוקה בחסר ומתבססת לממשלה שכן מתייחסת לסטודנטים וקובעת שעל כל הגדל שתהיה לסעיף התקציבי עבור מלגות קיום לאברכים תהיה הגדלה ב-21% יותר למלגות שיחלק המל"ג לפי הקריטריונים שלו לסטודנטים ולא מתבטא בהצעת החוק הממשלתית אלא בפרטית, אלא רק הפנייה להחלטת הממשלה בנושא. אני חושבת שככל שהוועדה תעבה את החוק הזה ותתקן אותו, ההצעה כן עונה על מה שבג"ץ חזר ואמר למחוקק. לא רק סיוע כלכלי ללומדי תורה אלא גם לסטודנטים, לכלול הסעיף תקציבי לגבי אותם 21% לתקציב המלגות של המל"ג".
נציג משרד המשפטים, שי סומך, הסביר נוכח טענות שונות שהועלו בדיונים על החוק, כי "החוק עומד במבחן החוקתי. ועדת גבאי שעסקה בנושא המליצה על הסדר חדש: הגבלת תקופת הזמן לקבלת הקצבה ע"י אברכים נזקקים לחמש שנים, הגדלת הסיוע לסטודנטים נזקקים ב-50 מיליון שקל ומסלול שמאפשר קבלת הסכום שמקבלים האברכים לסטודנטים נזקקים עם ילד אחד. הממשלה ראתה בכך כלי לעידוד התעסוקה של אברכים. בית המשט פסל גם את זה וסבר שזה רק סיוע כלכלי ולכן פוגעת בשוויון ולא עידוד תעסוקה. רק 127 סטודנטים קיבלו את הסכום המקסימלי ולכן פסלו גם ההסדר השני. עכשיו - 21% יותר בסך הכולל לסטודנטים וגם שאם ישתנה הסכום לאברכים הקצבה גם לסטודנטים וגם הסכום הכולל. סטודנטים עם ילד אחד לכן אוכלוסייה הרבה יותר רחבה מאברכים שרק עם 3 ילדים ומעלה".
היו"ר גפני סיכם את הנושא ואמר, ש"מטרת החוק היא לייצור שוויון בקבלת הקצבה בין סטודנטים לאברכים. אילולא נכנסתי לעניין, הסטודנטים לא היו מקבלים שקל וכאן בעקבות המהלך שלי, סטודנטים נזקקים יכולים לקבל קצבה גבוהה של עד 4,000 שקל. צריך לזכור שחוק הבטחת הכנסה נועד לתכלית חשובה מאוד להבטיח קיום בכבוד של כל אזרח ובמקרה של מי שלומד חייבים לאפשר לו קיום בכבוד".