נחנכה אוניברסיטה ישראלית ראשונה בסין

מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT) נחנך (יום ב', 18.12.17) בסין. המיזם הוא פרי שותפות היסטורית בין קרן לי קא שינג, ממשלת מחוז גואנגדונג, עיריית שנטאו והטכניון. הטקס התקיים במעמד הוגה הרעיון לי קא-שינג, ראש עיריית שנטאו דזנג ג'יאנגה, ראש עיריית חיפה יונה יהב, חתן פרס נובל בכימיה פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, קונסול ישראל בגואנגדז'ו נדב כהן, קונסולית ישראל בשנגחאי אהובה שפילר, נציגי הממשל הסיני ומאות אורחים מרחבי העולם.

"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", אמר בטקס נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא. "במסורת היהודית אומרים ברכת 'שהחיינו' כביטוי להכרת תודה על היותנו חיים ובריאים ועל כך שנפלה בחלקנו הזכות לחוות את הרגע הזה. אין לי ספק שכולנו שותפים היום לתחושה זו של השתאות והכרת תודה במעמד חנוכת מכון גואנגדונג-טכניון מכון טכנולוגי לישראל, כאן בעיר שנטאו שבמחוז גואנגדונג.

"הקמתו של קמפוס אקדמי חדש זה, שבו ילמדו הסטודנטים הנדסה כימית, מדע והנדסה של חומרים והנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, מבשרת על עידן חדש של מחקר ישראלי-סיני משותף במדעים, בהנדסה ובמדעי החיים. זהו הישג מדהים".

פרופ' לביא התייחס בנאומו לדמיון הרב בין המסורת היהודית לתרבות הסינית, דמיון הכולל מורשת כתובה עתיקה ורחבה, הצבת המוסר במרכז התרבות והתייחסות להשכלה כאל ערך מרכזי. הוא הודה לפילנתרופ לי קא-שינג, שיוזמתו ותמיכתו הכספית הניעו את המיזם.

שיתופי פעולה

מכון גואנגדונג-טכניון נוסד בתמיכתם של מושל מחוז גואנגדונג, עיריית שנטאו, ממשלת סין וקרן לי קא שינג (LKSF). הוא נועד להכשיר אליטה מדעית-הנדסית שתשפיע על סין ועל העולם כולו בעיקר בהיבטים הקשורים באיכות הסביבה. המכון יקדם שיתופי פעולה עם אוניברסיטת שנטאו ועם הטכניון, ובתחום הרפואה כבר מתקיימים שיתופים כאלה.

בראש האוניברסיטה החדשה עומד נשיא מכון טכניון-גואנגדונג לי ג'יאנג, שאמר בטקס כי "סין הגדולה מציעה לטכניון כר פעולה נרחב לממש בו את מצוינותו האקדמית. עלינו ללמוד מישראל חשיבה חדשנית מהי".

מטעם הטכניון מוביל את המכון חתן פרס נובל לכימיה פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר. לדבריו, "פתיחת קמפוס הטכניון בסין היא עדות נאמנה ליחסים המצוינים בין סין וישראל וחשוב לא פחות - להערכה הרבה של הענק הסיני להישגים המדעיים וההנדסיים של ישראל הקטנה ולחינוך המוביל אליהם. חשוב לזכור שגם לנו יש מה ללמוד מן הסינים - תכנון והקמה של פרויקטים גדולים, עמידה בלוח זמנים וחריצות אינסופית. אין שום ספק שכל הצדדים המעורבים במיזם יפיקו ממנו תועלת רבה".

חנוכת הקמפוס מתרחשת שנתיים בלבד אחרי הנחת אבן הפינה למכון, שנערכה בדצמבר 2015 מול קהל של כ-5,000 איש ובהשתתפות הנשיא התשיעי שמעון פרס ז"ל, שאמר אז: "הקמת שלוחת הטכניון בסין מוכיחה כי החדשנות הישראלית חוצה גבולות גאוגרפיים. סין היא אחת השותפות המרכזיות של ישראל בתחום הטכנולוגיה וההיי-טק, ולשתי המדינות יש הרבה מה לחלוק ומה ללמוד זו מזו".

מיד לאחר הטקס הרשמי היום המשיכו המשתתפים לפתיחתה של תערוכה חדשה שעוצבה במיוחד לרגל האירוע. התערוכה "Technion Wisdom - The Art of Science" מציגה 37 מחקרים ופיתוחים של חוקרי הטכניון ושל בוגריו. יוצרת התערוכה ענת הר-גיל העניקה לפיתוחים אלה פרשנות אמנותית המנגישה אותם לכלל הציבור. במסגרת האירוע יתקיים גם כנס מדעי בהשתתפות חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת שנטאו. ההרצאות יעסקו בנושאים שונים ובהם ביולוגיה ימית, תכנון חופים ורפואה.