נחשף: ההטבות לטבע היו כפולות מעלות השכר לעובדים

נייר העמדה החסוי של הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בעניין חברת התרופות טבע שמפטרת 1,750 עובדים בישראל, נחשף (יום ג', 19.12.17) בעקבות דרישתה של יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני).

בנייר, שהוכן בתקופה בה היה ד"ר מיכאל שראל כלכלן ראשי, נכתב: "מדובר בחברה אשר מבין החברות המוטבות הגדולות ביותר מניבה את ההחזר הנמוך ביותר במונחים של תקבולי מס ביחס להטבות ... הגידול בהטבות המס של חברה זו לא היה פרופורציונלי לגידול בהיקף התעסוקה או הוצאות השכר של החברה. לאור הממצאים, אנו מציעים לקבוע תקרה להטבות המס, אשר תהא תלויה בסך השכר ברוטו של עובדי החברה, או בסך הוצאות השכר של החברה. במידה והטבת המס תהיה גבוהה מסך השכר ברוטו של עובדי החברה, יוגבלו ההטבות לגובה סך השכר ברוטו". הכלכלן הראשי גם התייחס לחשש שההטבות ינופחו באמצעות קביעת רמות שכר חריגות למי מהעובדים בחברה או לבעליה, ולכן המליץ כי על חלק השכר שמעל שלושה מיליון שקלים, לא תינתן בכל מקרה הטבה.

ח"כ שלי יחימוביץ': "מניתוח פשוט של נייר העמדה גילינו עובדה מדהימה. הטבת המס שחברת טבע קיבלה הייתה גבוהה פי שתיים מהוצאות השכר שלה על עובדים. בשום מקום בעולם ובשום חברה בישראל לא ניתנה מעולם הטבה הזויה ובלתי משתלמת שכזאת. מתברר שלא טבע, אלא המדינה, שילמה את שכר העובדים מלכתחילה, וטבע נשארה עם עודף של 100 אחוזים נוספים שהעשירו חבורה שמנה ושלומיאלית של מנהלים ודירקטורים. לא מדובר רק בלקחי עבר, אלא בהווה כואב לא פחות שבו מאפשרת המדינה לבריון השבע להתחמק מתשלום מיסים של מיליארדים ולבצע טבח המוני במקור הפרנסה של אלפי עובדים, וזאת בלא כל פיצוי. הנתונים ההולכים ונחשפים בפנינו השבוע מציירים תמונה מחרידה של התנהלות אשר אין בה ולו שמץ של היגיון כלכלי, ואין לה אח ורע בעולם המערבי כולו. גם בנייר העמדה של הכלכלן שאנו חושפים היום, נאמר מפורשות כי שיעור ההטבות בישראל, כאחוז מהתוצר, גבוה באופן קיצוני ביחס למדינות ה-OECD. אין הדגמה יותר מוחשית מזו לקשרי הון-שלטון, שאינם נשענים על קריטריונים ברורים או על טובת המשק, אלא על נגישות מופרזת למקבלי ההחלטות, אשר הולידה שורה של החלטות שגויות ויקרות. מי שמשלמים כעת את המחיר הכואב של ההפקרות הם אלפי עובדים, אשר בפועל כלל לא קיבלו שכר מטבע, אלא מהמדינה, תוך כדי שהם מעשירים חבורה שמנה ושלומיאלית של מנהלים ודירקטורים. מילא, אם הרווחים היו מופנים חזרה להשקעה במשק הישראלי, היינו יכולים להתנחם בזה מעט. אולם, הנתונים האלה מביאים למסקנה העגומה שרווחי טבע לא רק שהיו מנופחים ולא עמדו בשום יחס להישגיה האמתיים, אלא אף יצרו מנגנונים נוספים של שחיתות לטובת הוצאת של רווחים אלה ממדינת ישראל. בימים אלה אנחנו רואים כי לא מדובר רק בלקחי עבר, אלא בהווה כואב לא פחות שבו מאפשרת המדינה לבריון השבע להתחמק מתשלום מיסים של מיליארדים ולבצע טבח המוני במקור הפרנסה של אלפי עובדים, וזאת בלא כל פיצוי".