אנדרס מנואל לופז אובראדור, מועמד השמאל, נבחר (יום א', 1.7.18) לנשיא מקסיקו. נצחונו מעמיד את הנשיא השמאלי ביותר אי-פעם בראשה של הכלכלה השנייה בגודלה בדרום אמריקה ומכניס ללחץ את האליטה העסקית של המדינה, שהיא גם שותף סחר גדול של ארה"ב.
נצחונו של אובראדור הוא כה ברור, עד שנקבע זמן קצר לאחר תחילת ספירת הקולות, כאשר התברר שהוא עתיד לזכות בכמחצית מן הקולות, לעומת רבע בלבד ליריבו העיקרי - ריקדו אנאיה, מועמד הימין-מרכז. השר לשעבר חוזה אנטוניו מידה צפוי לזכות ב-15% מן הקולות.
אובראדור נישא על גל של כעס עצום מצד המוני המקסיקנים על השחיתות הבלתי פוסקת ועל התחושה שהפוליטיקאים דואגים לעצמם ולא להם. הוא הנשיא השמאלי הראשון לאחר עשרות שנים של משטרים מן המרכז שאימצו את הגלובליזציה - שרוב המקסיקנים חשים שאינה משרתת אותם. אובראדור הבטיח להילחם עד חורמה בשחיתות, להוריד את האלימות ולטפל בעוני הכרוני ממנו סובלים רבים מתושבי המדינה.
השאלה המרכזית היא כיצד יממן אובראדור תוכניות אלו מבלי להכניס את מקסיקו לגרעון עצום ובלא לפגוע בכלכלה על-ידי מיסים גבוהים מדי. שאלה נוספת היא, כיצד ייפטר מאישים שליליים שחלקם נטלו חלק בקמפיין שלו. אוברדאור גם נוטה להתייחס בבוז למתנגדיו ולתקשורת, מה שמעלה את השאלה האם הוא מחויב לדמוקרטיה. ולבסוף, קיימת השאלה של יחסיו עם ארה"ב בכלל, ובפרט עם
דונלד טראמפ שעדיין מדבר על בניית חומה בגבול בין שתי המדינות ודורש לתקן את הסכם הסחר החופשי (נאפט"א).
אובראדור היה ראש עיריית מקסיקו סיטי בעשור הקודם והפסיד פעמיים בבחירות לנשיאות. הוא הבטיח להפחית את שכרו ולהעלות את זה של עובדי המדינה בדרגות הנמוכות ביותר, וגם להגביל את עליית מחירי הדלק, להגדיל את הפנסיות, להרחיב את הסיוע לחקלאים ולתת מענקי לימודים לצעירים. לדבריו, המימון לכל אלו יבוא ממלחמה בשחיתות, שלדבריו גוזלת מן המדינה עשרות מיליארדי דולרים בשנה.
לקראת הבחירות יצר אוברדאור קואליציה יוצאת דופן: אנשי שמאל, איגודים מקצועיים, שמרנים מהימין הקיצוני ותמיכה של הכנסייה הקתולית. לא ברור כיצד הוא יצליח לנווט בין כוחות אלו כאשר ייכנס לתפקידו. הוא גם יורש כלכלה הסובלת מהצמיחה האיטית ביותר מזה עשרות שנים, ואחד מאתגריו המרכזיים יהיה לשכנע משקיעים זרים שמקסיקו תישאר פתוחה להשקעות. בין היתר, התחייב אוברדאור לבחון מחדש את ההסכמים עם חברות נפט זרות ולקיים רק את אלו הנקיים משחיתות; הבטחה זו עוררה את החשש שהוא עשוי להלאים מחדש את מגזר הנפט או חלקו. אם ייכשל בהשגת אמון המשקיעים והשווקים, ימצא אובראדור את עצמו עם כלכלה שתתקשה לקיים אפילו מקצת מהבטחותיו.
לדברי ניו-יורק טיימס, יש סימנים לכך שאובראדור - הידוע בראשי התיבות של שמו, AMLO, מבין מה מוטל על כף המאזניים. כראש עיריית מקסיקו סיטי הוא שיתף פעולה עם המגזר העסקי וכבר הודיע שימנה אדם מוכר ומכובד לנציגו במו"מ על נאפט"א. מתנגדיו משווים אותו להוגו צ'אבס, הנשיא הפופוליסט שהרס את כלכלת ונצואלה, אך הוא התחייב פומבית שלא להעלות את החוב הלאומי ולשמור על יחסים טובים עם ארה"ב - שני קווים מרכזיים הפוכים מאלו של צ'אבס.
בנושא המאבק באלימות, לא הצליח אובראדור לנסח מדיניות של ממש. הוא העלה את האפשרות להעניק חנינה כללית למבצעי עבירות קלות - אך לנוכח התגובה הציבורית השלילית אמר, כי היה זה רק ניסיון לחשוב מחוץ לקופסה. בסופו של דבר, מעריך הטיימס, הסיכוי הגבוה ביותר הוא שאובראדור ימצא את עצמו מנהל את המשבר במקום פותר אותו.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
