אסיף דיין ישלם הוצאות של 40,000 שקל בשל עתירת סרק שהגיש לבג"ץ באמצעות עו"ד דוד ששון - קבע (יום א', 1.7.18) השופט דוד מינץ.

דיין ביקש להורות להעמיד לדין את כל מי ש"נמצא כי הוא מעורב בפרשה הידועה כפרשת סליקה של עסקות אשראי בלתי חוקיות באמצעות כרטיסי אשראי המונפקים על-ידי ויזה-כ.א.ל", ולהורות ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה שלא להגיע להסדר עם אותם מעורבים.

לטענת דיין - שהסתמך בעיקר על פרסומים בתקשורת - ויזה סלקה מאז 2007 עסקות אלקטרוניות עבור ארגוני פשיעה שפעלו בתחומי ההימורים הבלתי חוקיים, פורנוגרפיה ותרופות שנמכרו ללא מרשם. בדרך זו היא "הלבינה פעילות וכספים עבור המאפיה וגורמים עבריינים". לטענתו, יש ראיות של ממש להעמיד לדין נושאי משרה בויזה ובבעלי השליטה בה - בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי.

מינץ אומר כי יש שורה של עילות לדחות את העתירה. ראשית, "פשיטא כי לא ניתן לעתור לבית משפט זה רק על בסיס כתבות עיתון. בא-כוח העותר אומנם טען לפנינו כי המשיבים לא נענו לבקשותיו לקבלת חומר רלוונטי לעניין, אך התרופה לקושי זה אינה מצויה בהגשת עתירה על בסיס תשתית עובדתית בלתי בדוקה, רעועה ושלא ממקורות עצמאיים ובדוקים".

שנית, אין סיבה להתערבות בשיקול דעתן של רשויות החקירה - ולו בשל העובדה "שהתשתית העובדתית שביסוד העתירה אינה ניתנת לבדיקה ולו המינימלית ביותר". שלישית, דיין וששון לא צירפו כמשיבים לעתירה את אותם חשודים-לכאורה שבשמותיהם נקבו. רביעית, המדינה הגיעה עם ויזה להסדר לפיו שילמה 85 מיליון שקל - והעתירה הוגשה כמעט שנתיים לאחר פרסום ההסדר. וחמישית, יש שלושה חשודים שהחקירה בעניינם תלויה ועומדת, והמדינה הודיעה שתהיה מוכנה לשקול הסדרים איתם רק לאחר הגשת כתב אישום.

דיין חויב בתשלום 10,000 שקל למדינה ו-30,000 שקל לדיסקונט, הבינלאומי ו-ויזה. השופטים מני מזוז ויוסף אלרון הסכימו עם מינץ. את המדינה ייצג עו"ד יצחק ברט, את הבנקים ייצגו עוה"ד דוד לשם, אלעד פלד, גיל אוריון ומיכל מינסקי, ואת ויזה - עוה"ד ברק טל ורועי ששון.