71% מהיהודים באירופה חוו תקיפה אנטישמית, כך עולה מסקר שערך האיחוד האירופי בקרב צעירים יהודיים ביבשת, שוהוצג (יום ג', 15.9.20) בוועדת המשנה לקשרי ישראל והתפוצות, של ועדת העלייה והקליטה. לדברי יו"ר ועדת-המשנה, מיכל קוטלר-וונש, "בתקופה הזו במיוחד חשוב לחזק את הקשר בין ישראל והתפוצות, ולהבין את האתגרים עימם הם מתמודדים. חשוב במיוחד לשמוע את הסטודנטים היהודים, החשים במיוחד את תנודות הלכי-הרוח ואתגרי השעה". דווקא בקמפוסים, האמורים להיחשב מרחב בטוח לחופש הביטוי, יהודים נאלצים להחביא את זהותם. ברחבי צפון-אמריקה נערך מדי שנה "שבוע האפרטהייד הישראלי".
נ', סטודנט באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, סיפר על הקושי של סטודנטים לבחור בין הזהות היהודית לבין תמיכה בישראל, על ההתקפות האנטישמיות בדרכו לקמפוס ובעת השהייה בו, התקפות על יהודים כגזענים, רוצחי פלשתינים ופושעים נגד האנושות. ב', סטודנט מאוסטריה, הדגיש כי ע"פ סקר של האיחוד האירופי 71% מהצעירים היהודים ביבשת חוו התקפות אנטישמיות - ולמרות זאת כ-80% מהם מרגישים אירופים, ל', סטודנטית, תיארה מרצים המציגים את ישראל כמדינת אפרטהייד, אוירה אנטי-ישראלית בקמפוס, הגורמת מחד-גיסא לסטודנטים יהודים רבים להסתיר את זהותם ומאידך-גיסא, לאחרים, להבליט את זהותם ולעמוד על דעתם. ש', בוגרת אוניברסיטת קליפורניה, הבליטה את הצורך להגדיר לסטודנטים מהי אנטישמיות וכיצד אפשר, ניתן והכרחי לפעול נגדה.
רות כהן דאר, נציגת משרד החוץ, סיפרו כי בכל השגרירויות פועלים מול השלטונות המקומיים והנהלות האוניברסיטאות למניעת אנטישמיות, ואילו אריאל קלנר (הליכוד) הציע כי אגודות הידידות הפרלמנטריות בכנסת, יפנו למקביליהן כי יפעלו בקרב אגודות הסטודנטים לשיפור האווירה האנטי-ישראלית בקמפוסים.
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
