בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
משרד הבריאות: ללא סגר, 97% מהישובים <br>יהפכו בתוך יומיים מירוקים לאדומים
כך מזהירים נציגיו בוועדת הקורונה בכנסת ● יו"ר ועדת הקורונה: הסגר הוא אסון כלכלי ונפשי, ואפילו בריאותי. צריך להשקיע במערכת הבריאות, כי אין טעם לסגור אם לא נשקיע כדי שנצא למקום אחר ● האוצר: עלות הסגר כ-6.5 מיליארד שקל
בדיקת קורונה בבית החולים שערי צדק [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
דיון סוער (יום ב', 14.9.20) בוועדת הקורונה בכנסת על נתוני התחלואה, נתוני המתים מהמגפה וחלקו של הציבור בסגר העומד לפתחנו. יו"ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון, הזהירה כי "הסגר הוא אסון כלכלי, נפשי ואפילו בריאותי. צריך להשקיע במערכת הבריאות, כי אין טעם לסגור אם לא נשקיע כדי שנצא למקום אחר – כמו חיזוק מערכת הבריאות. הציבור מסתכל עלינו – וכשמחליטים החלטות כה קשות, הציבור צריך לדעת שהדבר נקבע על בסיס נתונים מדויקים. מול הכרזת מנהלי בתי החולים 'אנחנו בקריסה חייבים סגר', ישנם מנהלים הטוענים 'יש עומס, הצוותים מותשים וחייבים לתגמל אותם, ולהעניק תקציבים וציוד ולפשט ביורוקרטיות – ובכך צריך לטפל'. ישנם כמה וכמה בתי חולים שמעוניינים לקלוט רופאים ואחיות חדשים – ונתקלים בסבך ביורוקרטי מיותר".
היא הדגישה כי "מאשימים הוועדה בפופוליזם כאשר היא ביקשה נתונים על בסיסם התקבלו ההחלטות. בעלות הסגר אפשר לשפר מאוד את מערכת הבריאות, ועל בתי החולים לא לבטל טיפולי-שגרה, ולהעדיף למי שאפשר - טיפול בקהילה". היא קראה לציבור לשמור על ההנחיות, כי "זה יכול להגיע לכל אחד".
הפרופסור איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, טען לגבי הנתונים, היקפם ואמינותם, כי "לא פעם גורמים מחליטים בלית-ברירה לפי מידע חלקי או לא מדויק מספיק. זה מה שיש ולפיו צריך לפעול, הצבא ו-8200 עוסקים כל העת בטיוב הנתונים. סיבת הפטירה נקבעת לפי הרופא החותם על תעודת הפטירה, והוא קובע מה היה הגורם המרכזי, המוביל, שהביא לפטירה. ככל שנה נפטרים בישראל מסיבוכי שפעת בהערכה 1000-700 איש, אבל שפעת כגורם הישיר והמיידי עומדת רק על 100 נפטרים. אי-אפשר להתייחס לנתונים לא מאומתים, או בעילום-שם, או שלא ברור כיצד נאספו הנתונים. לא המתנו בין הגל הראשון לשני, אספנו ידע ומידע רב, רכשנו ציוד רב ומגוון, הוספנו מיטות והכשרנו צוותי-טיפול נוספים. אנחנו נערכים לחורף בצורה משמעותית, ו-1,500 אחיות חדשות יסיימו את הלימודים וייכנסו למערכת". הוא הודה כי יש לפשט את הנהלים לקליטת רופאים ואחיות נוספים בבתי החולים.
לדברי הד"ר שרון אלרועי, ראש האגף לבריאות הציבור במשרד, הרוב המוחלט של הנפטרים הם מעל 80, אך אחוז ניכר מהם הם מתחת לגיל 60. 30% מהחולים קשה הם מתחת לגיל 60, ו-45% מהחולים קשה הם מתחת לגיל 70. היא הדגישה כי קורונה מסבכת מחלות רקע קיימות, וחולי סרטן מבין הנפטרים מקורונה הם פחות מ-4%. אחוז חולי הסרטן בין החולים-קשה, הוא לדבריה – פחות מ-2%. היא הדגישה כי ההפחתה בתמותה נרשמה כתוצאה מהסגר, מניעת ניתוחים וסיבוכי ניתוחים – "אך כל הנתונים על אי-עלייה בתמותה היו רק עד חודש יולי בלבד, ומחודש זה נרשמת עליה בתמותה ולכן 'הרמנו דגל אדום'. הרמה זו נובעת מכל הנתונים ביחד: מספר החולים, מספר החולים-קשה, מספר הנפטרים, מספר הבדיקות וכמות הבדיקות העתידיות. 97% מהישובים בארץ הם במקדם הכפלה, כלומר בתוך יומיים בלבד - הם הופכים מישובים ירוקים לאדומים. אתם לא רוצים שנרים דגל אדום לאחר הקריסה – אלא לפניה. שום תוכנית לא תעבוד אם הציבור לא ישמור על כללים בסיסיים, כמו התקהלויות המוניות ומסוכנות, חתונות של אלף איש, וישיבה בבארים ללא מסיכות, שום היערכות של מערכת הבריאות לא תעזור. סגר לבד לא יועיל אם הציבור לא יישא באחריות כל איש בעצמו, ובנוסף טיוב קטיעת שרשרת ההדבקה.
הד"ר ורד עזרא ראש חטיבת הרפואה במשרד, הזהירה כי "אנחנו לא רוצים להוריד מרמת הרפואה לחולי הקורונה או לחולים אחרים. ישנם כ-30 אלף חולים קלים, אך מיעוט מתוכם בסיכון-גבוה עם חשש שהקורונה תסבך מחלות-רקע – ולכן הם מאושפזים, ודווקא במחלקות הקורונה. אצלם, ההידרדרות עלולה להיות מהירה מאוד.
גיל מלצר, מנכ"ל אגודת הלב הישראלי, הזהיר כי 42% ממתי הקורונה הם חולי לב, ואחד מכל שישה אנשים בישראל הוא חולה לב או כלי דם, ומצוי בקבוצת הסיכון. פרופ' אדלר, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות והרפואה במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, טען כי "הסגר הוא פלסטר שמחירו יקר, פוגע בציבור, וקטסטרופה כלכלית שלא הייתה כמותה מאז הקמת המדינה".
לדברי הד"ר לב דרוקר, סגן הכלכלנית הראשית באוצר, עלות הסגר הקרוב תהיה כ-6.5 מיליארד שקל, ענפי ההסעדה עדיין בכ-60% אבטלה, המסחר ב-11% אבטלה.
לדברי תמר זנדברג (מרצ) "מטופל במערכת הבריאות, צריך לקבל את הטיפול הקיים הטוב ביותר, ולא משנה מה מחלות-הרקע שלו. ולכן, הקורונה מביאה גלי חולים שתביא בהכרח לברירה אכזרית במי לטפל", ואילו לפי מרב מיכאלי (העבודה) "קשה לגייס את הציבור אחרי שחודשים מטרטרים את הציבור עם הוראות סותרות, בדיקות לא-יעילות, ואי-תגבור כוח האדם במערכת הבריאות".
השרה גמליאל: המחלוקת היא גם במשרדי ▪ מנכ"ל החברה שייעצה למשרד להגנת הסביבה: העלויות לקמעונאים יפחתו בחצי והמשק יחסוך 15 מיליון שקל בשנה ▪ חברות המשקאות: חובת הפיקדון תעלה 70 אגורות לבקבוק ותשית על הציבור מס של 300-500 מיליון שקל ([צילום: פלאש 90])
ועדת העלייה והקליטה של הכנסת פנתה למשרד האוצר בבקשה שיקבע כי 40 תקנים מתוך 600 המיועדים להתמחות רופאים ולשילובם במערכי הטיפול בקורונה יוקצו עבור רופאים עולים חדשים ([צילום: אדי ישראל/פלאש 90])
משרד הבריאות ומשרד הביטחון טרם השלימו הקמת מערך מתואם ▪ יו"ר הוועדה לביקורת המדינה: "התנהגות הציבור זה הכלי הראשון במלחמה בקורונה - צוות הסברה לאומי חייב לקום וללוות את כל העברת המידע לציבור" ([צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90])
ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה היום (ב') את הצעת צו הארכת תקופות (הוראה שעה - נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), התש"ף-2020. הצו נועד להאריך את התקופה שבה תינתן הארכה אוטומטית לתוקפם של מגוון אישורים רגולטוריים, כפי שניתנה מתחילת ההתמודדות עם משבר הקורונה.
לפי המנגנון שאושר: אישורים שיפקעו בספטמבר יוארכו אוטומטית בשלושה חודשים נוספים; אישורים שיפקעו באוקטובר או נובמבר יוארכו אוטומטית בעשרה שבועות נוספים; ואישורים שפקעו ביולי ואוגוסט יוארכו בשבועיים נוספים (כך ש"ישלימו" הארכה של שלושה חודשים).
ביו היתר יוארכו רישיונות לשימוש בקנביס למטרות רפואיות, היתרי רעלים, אישורי הובלת חומרים מסוכנים, אישורי עבודה בגובה ועגורנים, בדיקות סביבה תקופתיות ורשיון עסק.
יו״ר מרצ ח״כ ניצן הורוביץ בפתח ישיבת הסיעה: ״ידוע לי ממקורות מוסמכים שהייתה הסכמה רשמית להקפאת בנייה בשטחים תמורת הנורמליזציה״. לדבריו, ח"כ משה ארבל (שס) יכול לגנוז את השאלה בעניין ששלח לראש הממשלה, כי זו התשובה. מרצ דורשת מנתניהו לחשוף את ההסכמים עם מדינות ערב ולקיים דיון בוועדת החוץ והביטחון, "כי זו דמוקרטיה".
כנס הקיץ יסתיים ב-24.9 וכנס החורף ייפתח ב-11.10 ▪ ועדות הכנסת הקבועות יוכלו להתכנס רק פעם אחת ▪ שם הוועדה של דיכטר ישונה ([צילום: יהונתן סמייה/דוברות הכנסת])
בדיון הוועדה לביקורת המדינה על התמודדות ניצולי השואה לקראת החגים והסגר המתמשך, אמרה ניצולת השואה, מיכאלה גלוטר, בת ה-83: "הסגר מכניס אותי בין ארבעה קירות ובמצבים לא נוחים ופוסט טראומה. זה כמו הגטו עכשיו. אני גרה לבד. הילדים והנכדים לא מגיעים לבקר בגלל הרצון לשמור על בריאותי ורק בחדר מדרגות אני פוגשת אותם. עכשיו גם זה לא יהיה לי בסגר. אני לא יכולה לחגוג ככה את החגים. אני עוד אופטימית ומתמודדת אבל יש לי חברים שמכירה שהבדידות הורגת אותם ממש. לא נשארנו הרבה. ראבק, תהיו נדיבים. תפזרו יותר כסף למי שנשאר כדי שנחיה ברווחה וכדי שלא יצטרכו להסתכל פעמיים אם לקנות סנדלים חדשים או לא".
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "בתוך המהומה הגדולה של הסגר המתקרב, אסור לשכוח את הקבוצה שיש לנו כלפיה חובה מוסרית גדולה במיוחד. הבדידות והחששות מכים בכולם. טוב שמדינת ישראל החליטה שאל ניצולי השואה מתייחסים בחרדת קודש ובסדר עדיפות קודם".
להבי: "לא רוצים להחריג אף ציבור. כמו שיש מכולת שכונתית שאולי הרוויחה פחות. אנחנו רוצים לשמור על זה פשוט" ▪ ח"כ גינזבורג: "תשובת משרדי הממשלה מקוממת. מן הראוי לבחון, ואפילו לתקן ככל שיימצא שנעשה עוול" (חנויות האופטיקה הקטנות הוגדרו חיוניות [צילום: נתי שוחט/פלאש 90])
בדיון בוועדת הפנים שהתקיים לבקשת ח"כ מיכל שיר התבררה מצוקתו של סקטור שנפל בין הכסאות במהלך המשבר הכלכלי יציר הקורונה - חנויות האופטיקה הקטנות, שאינן בקניונים, הוגדרו כחיוניות, אבל מחזור העסקים שלהן נפגע בשיעור של 80-90%. למרות זאת, בשל הגדרתן כחיוניות, הן אינן זכאיות להנחות מארנונה ממנו נהנים עסקים קטנים אחרים.
ועדת הכלכלה, אישרה (יום ב', 14.9.20) את החלטת הממשלה להאריך את תוקפן של התקנות העוסקות בהגבלות על הפעלת שדות תעופה, מתוקף חוק הקורונה הגדול. היו"ר מרגי פתח את הדיון ואמר כי לפני כחודש אישרה הממשלה את התקנות האמורות, שנועדו למצוא את האיזון שבין הפעלת הטיסות לבין השמירה על בריאות הציבור וצמצום סכנת התפשטות הקורונה. תוקפן של התקנות פג והממשלה מבקשת להאריכן ב-28 ימים נוספים, תוך הכנסת תיקונים שחלקם בעקבות הערות שנשמעו בדיונים הקודמים בוועדה.
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני עומד פה לפניכם, יוסף בן שמעון וחנה רות למשפחת טייב, בן למהגרים מתוניס, בן לעולים מצרפת ועולה בעצמי. ברגעים אלו אני חש יותר מכל דבר אחר את משקל החובה ואת הזכות - את החובה להיות שליח נאמן, ישר, הגון, לא לאכזב את אלה שבחרו בי וגם לא אף אדם אחר, ואת הזכות להודות על האמון והתפקיד להשמיע את הקול של אלה שעד עתה לא נשמע קולם.
חבר הכנסת אופיר סופר (ימינה) מציע לחבריו הפוליטיקאים שלא להופיע באירועי שבת תרבות ושלא להתראיין בשבת. בכינוס היסוד (7.9.20) של השדולה למען שמירת השבת, שייסד ח"כ משה אבוטבול (שס), ושסופר חבר בה, קרא האחרון להימנע מפוליטיקה בשבת ולהימנע מהוצאת הודעות לתקשורת הגורמות לחילול היום.
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
ישראל נמנעת מהכרה ברצח העם הארמני, למרות ששליש מבני הארמנים נרצחו האירוע האסוני שפקד את העם הארמני במלחמת העולם הראשונה לא יוזכר בנוכחות נציג רשמי של ישראל
המשטרה והפרקליטות הפכו לציידות ראשים פוליטיות במקום שומרות החוק ויש להקים ועדת חקירה עצמאית לחשיפת התנהלות המשטרה והפרקליטות במשפט נתניהו. מכתב אזהרה נוקב לנשיא המדינה