מכות מצרים כולן יחדיו וכל אחת לחוד לא יוכלו למכת המדינה הקרויה
גדעון לוי. אסון בקנה מידה שכזה לא ירד על עם ישראל מעולם. עשיתי לי מנהג לתרגם את הבליו המזיקים לאנגלית, לצרפתית ולערבית והתוצאות המתחייבות מהקריאה הן שנאה עזה למדינת ישראל, התגלמות האנטישמיות ורצון עז להביא על היהודים במדינתם השמדה ואיוד שרידיהם לכל הרוחות. אין ולא היה שונא לישראל כמו גדעון לוי.
הפעם, ולא בפעם הראשונה, ליבו נכמר על המרצחים הערבים היושבים בכלא הישראלי. על גבו הכחוש של גלעד שליט ועל אצילותה של משפחתו רוכב גדעון לוי בפראות מצקצקת לשון ובפיו מילת הקסם המתועבת שבעיניו היא חזות הכל - הכיבוש! כמה אפשר לקרוא את השטות הזאת עוד ועוד? ענינו לו! הסברנו לו והוא בשלו - הכיבוש!
- "...דור אחרי דור ייאבקו הפלשתינים בדרכם על חירותם ויצמיחו עוד ועוד טרוריסטים. הדרך האמיתית והאפקטיווית היחידה לצמצם את הטרור, אם לא למנוע אותו כליל, היא להשבית את מנוע ההפעלה שלו: הכיבוש"
גייסתי לא פעם את הערבים עצמם להסביר לגדעון לוי שהוא טועה, והוא במִריו!; שהוא מתנשא על הערבים וקובע בשבילם בחוצפה מה הֵם רוצים, והוא מתעקש! שאין לו מושג ירוק מה מתרחש מעבר לקצה חוטמו, והרהורי ליבו אינם תואמים בלשון המעטה את המציאות הפשוטה להחריד, והוא ממשיך לחבוט במדינה חסרת האונים הזאת מכף רגלה ועד קוקודה, אף על-פי שכבר אין בה מתום - כולה פצע וחבורה ומכה טרייה לא זורו ולא חובָּשוּ ולא רוככה בשמן. רשע מרושע!
אין לי ברירה אלא לנסות שוב. לא למען גדעון לוי, ממנו נואשתי, אלא למען הקוראים התמימים שנקלעים לשטויותיו אני מכוון - זה נכון כנכון היום שכיבוש חלק מזערי מארץ-ישראל והקמת בית לאומי לעם היהודי, אינו מקובל על הערבים. לא חצי "כיבוש" פה ורבע "כיבוש" שם, כי אם כל הכיבוש, כל תקומת ישראל על אדמתו, כל שבריר של ריבונות יהודית בחלק זה של העולם לא יתקבל בעולם הערבי. לעולם! מוחו של גדעון דחוס מכדי להכיל אמת פשוטה כל-כך. ההבנה שלו סלקטיבית משום חשיבתו העקומה וכל ניסיון להחדיר זאת לַמאורה צפופת הכסילות השוכנת בנבכי נפשו יעלה חרס נשבר. חבל"ז.
לפיכך, יש לחזור ולשנות ללא הרף: כבשנו מחדש חלק קטן ממכורתנו בתוך מנוסה מפני מבקשי נפשנו. כל מְקום ישוב ביקום כולו - נכבש אי-פעם! כל הגבולות בעולם נקבעו במלחמות. יש עמים שמתעקשים לתחזק את הכיבוש לאחר המלחמה וכאלה הם הערבים. מזמן יכלו לשבת שאננים לוּ רצו בכך. הסיבה היחידה שהם מתחזקים את הכיבוש היא קיומה של מדינת-ישראל. כולה. אין סיבה אחרת! כל זמן שמדינת-ישראל תתקיים, הערבים יאחזו את הכיבוש הזה ולא ירפו. רק אם ישוכנעו מעל לכל ספק שאין כוח בעולם שיבטל את מדינת היהודים ייפסק הכיבוש ויבואו פריחה, לבלוב ושגשוג על כולנו. אבל יש ספק. ספק גדול! וגדול המטפחים את הספק הזה הוא גדעון לוי.
אין ולא הייתה עלינו קללה שכזו.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
