|
אין אכיפה מספקת [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
שוב לאחר סוף-שבוע סוער במיוחד, רווי באלימות, שבסופו נגבו חייהם של ילדים קטנים, עדיין לא נראה באופק פתרון להרגעת המצב וחיסול הפשיעה.
נערים שיכורים מאלכוהול זול, אנשים משועממים, חמורי סבר, שרק מחכים לתירוץ שיצית את האש ושיוכלו לפרוק את זעמם על-ידי קללות, מכות ודקירות. נראה כי אנו חיים בתוהו ובוהו שאין לדעת מה ילד יום ולאיזו זוועה תורנית ניחשף כשנפתח את הטלוויזיה.
רבים אומרים שישנם סימנים מקדימים ומחשידים לפני ביצוע מעשי האלימות, "הכתובת הייתה על הקיר" יאמרו שכנים, "הוגשה תלונה למשטרה, אך לא נעשה עם זה כלום" יאמרו החברים. אך לא זו הבעיה, כנראה שאין מספיק שוטרים ומתנדבים שיסיירו ו"ינקו" את הרחובות מפשיעה (כפי שעשה רודי ג'וליאני, ראש עיריית ניו-יורק לשעבר, שמה לעשות, עדיין אין לנו את התקציבים לביטחון פנים שיש למדינות מעבר לים), ולהגדיל את כוח האדם במשטרה לא ניתן לעשות כרגע, אך ישנו פיתרון מיידי לבעיה הגואה - אכיפת הענישה, פיתרון שניתן לבצע על-ידי חקיקה פשוטה ובכך למנוע פשעים רבים, אנו סמוך ובטוח שענישה מחמירה, מכופלת ואף משולשת בבתי המשפט תצמצם למינימום את הפשיעה.
הרי ברור, כי הצעת החוק להעלאת הגיל שבו ניתן יהיה למכור אלכוהול ובד בבד הטלת קנסות על בעלי קיוסקים ופיצוציות שימכרו אלכוהול לקטינים, לא תרתיע נערים לקנות אלכוהול ולבעלי חנויות למכור אלכוהול. שכן, הרווח שישיג בעל הפיצוצייה ממכירת אלכוהול באופן לא חוקי, יעלה לאין שיעור מהקנס שהוא עלול לספוג, במידה ורשויות החוק יתפסו אותו. כך, שבעלי החנויות ימשיכו לצפצף על החוק.
הדרך היחידה כאמור הינה ענישה מוגברת, לפני שבן אדם חושב בכלל לשלוף סכין בזמן מריבה, שיעמוד מול עיניו עונש מאסר של 20 שנה ללא הקלה וללא חנינה, בעוון דקירה, גם אם בסופו של דבר הנדקר "יצא בזול".
לפני שבן אדם חושב לאנוס או לבצע מעשה סדום, יעמוד מול עיניו עונש של סירוס כימי ללא אפשרות להביא ילדים לעולם אי-פעם, כולל עונש מאסר של 15 שנה בתנאי בידוד.
בפעם הבאה שבן אדם חושב להערים ולתחמן אנשים תמימים, לגנוב כסף מחשבונם ולעקוץ בדרכים מתוחכמות על-ידי גזילת כספם, שידע שהעונש על כך הוא עיקול על חשבונו וכספיו הפרטיים לרבות הרכוש, כך שיישאר חסר כל, בנוסף לעונש מאסר ממושך.
אני לא רוצה להביא לידיעת הקוראים המלומדים את העונשים הנהוגים במדינות ערב ובמדינות עולם שלישי, ששם העונשים אכזריים ביותר מצד אחד ומרתיעים ביותר מצד שני, אך מדוע לא להנהיג כאן עונש מוות לרוצחים אכזריים ביותר כגון רוצח משפחת אושרנקו? האם זה לא העונש הראוי לרוצח שפל זה? מדוע האחים סודמי זכאים להמשיך לחיות לאחר הרצח המתועב של לאון קלנטרוב ז"ל?
גבירותיי ורבותיי, אנו כמדינה ריבונית ומפותחת צריכים ליצור לעצמינו עונשי הרתעה חמורים במיוחד, שאנשים שפלים, ללא שום מורא וחת יחשבו פעמיים ושלוש לפני שהם מרשים לדמם לעלות למוחם ולבצע מעשי פשיעה. חשוב להפנים - אדם שאומר לעצמו "מה כבר יעשו לי אם יתפסו אותי", צריך לדעת לענות לעצמו שהוא יחטוף עונש כה חמור שלא יעז בדעתו לבצע את אשר זמם.
נכון שישנם לא מעט אנשים שיטענו לאי-שפיות זמנית בעת ביצוע הפשע והם יישלחו להסתכלות פסיכיאטרית שאולי תקבע שהם אינם אחראים למעשיהם ואינם כשירים לעמוד לדין, אנשים כאלו לא יובאו בפני שופט ולא ימוצה עימם הדין, אלא במקרה הטוב יאושפזו במוסד סגור למשך זמן מה עד שישוחררו לחופשי, ובמקרה הרע, המוסדות הפסיכיאטרים יהיו מלאים עד אפס מקום, ומתא המעצר - ייצאו לחופשי.
רבותיי, צריך לבנות בתי כלא פסיכיאטריים שיתנו מענה בדיוק לאותם אנשים, אסור בתכלית האיסור לשחררם לחופשי, כי זה ודאי שהם יפשעו שוב, אדם שטוען לאי-שפיות בעת ביצוע פשע, יש לכלוא אותו במוסד סגור לכל ימי חייו, ואם יוטב מצבו - ניתן להעבירו לבית סוהר רגיל.
יום יום אנו עדים לאוזלת ידם של אלה האמונים על יישום חוקים, אין אכיפה מספקת לגבי חוק איסור עישון במקומות ציבוריים, אין אכיפת מספקת בכבישים של נהגים מסוכנים, אין אכיפה מספקת על מעשי אלימות וכו'.
הפיתרון היחיד הינו והאולטימטיבי הנראה לאופק הוא החמרת הענישה - פשוטו כמשמעו.