|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כמו מר ארגן, אשר מדמה את עצמו כיודע דבר לטינית אך משבש את השפה הצרפתית עם סיומות לטיניות מדומינות, כך הישראלי ה"נאור" ● הוא סבור כי הוא מדבר עברית תקנית אך למעשה הוא דובר עברית מאונגלזת ומשובשת ● תענוגות העברית (ל"ה)
|
|
תסתכלו עליה ותראו אותנו [פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| גם הישראלי, המתנשא על מעיין חודדה ועושה צחוק מליטל מעתוק משום שהן אומרות "יושן" ולא "ישֵן", מדבר ככל העולה על רוחו, בהנחה שלעברית כבר אין שום תקן מחייב והאנגלית אינה אלא רשימה של קלישאות לשוניות, כמו "ביי דפינישן" או "סמוקינג גאן" | |
|
|
|
|
הישראלי בן ימינו מרבה לדבר במלעיל, אינו הוגה את האותיות הגרוניות, אינו הוגה שווא נע, אינו הוגה את המכפל (דגש חזק או דגש כפלן), מערבב בין זכר ונקבה, משבש את המספרים, מתרחק מן השימוש במבנה סמיכות, מאבד בכל שנה מילים עבריות, משתמש במאות מילים לועזיות שנקלטו בעברית בשנים האחרונות, מאבד קשר עם הניבים העבריים, מרבה להשתמש בתרגומי שאילה (תרגום מילולי של ניבים לועזיים), מוותר על קבוצה שלמה של עיצורים עבריים, שוחק בהתמדה את היסוד השמי של לשונו ואחרי כל אלה עוד בטוח שהוא מדבר עברית רהוטה. בכך הוא מזכיר את מר ארגן, גיבור מחזהו של מולייר "החולה המדומה", המשוכנע כי בטקס "הכתרתו" לדוקטור לרפואה הוא מדבר לטינית. ארגן מודה ב"לטינית" לקבוצת הרופאים ש"מעניקה" לו "תואר" דוקטור, וכך הוא אומר:
"אנתו לי נתנתו, אומר נא פרו-קיצורא,
יותר משנתנו לי פטר אט נטורה.
פטר אט נטורה
לעולם הביאוני
ואנתו, דה יורה,
לרופא דקטרתוני.
ועל ככה, קורפוס דוקטיסימוס,
בך אשמחה ואשישימוס.
וכל עוד אני חי וקימוס
לבי מלא שבח כימוס
(תרגום: נתן אלתרמן).
כדי לדבר "לטינית", מוסיף ארגן למילים הצרפתיות מיני סיומות לטיניות מאולתרות, ובתוך כך הוא משבש לגמרי את שתי השפות. גם הישראלי המדבר ז'רגון עברי מאונגלז, בלי לדעת עברית ובלי לדעת אנגלית, משבש את שתי השפות. זה לא מפריע לו להיות אקדמאי, מדינאי, שר, חבר כנסת, איש ציבור, שדרן צמרת, מורה בתיכון, מרצה באוניברסיטה או פקיד בכיר. ברגע שנהפך ארגן, החולה המדומה, לרופא מדומה, הוא מקבל אישור לדבר בלי הפסק "לטינית" מומצאת. גם הישראלי שלנו, המתנשא על מעיין חודדה ועושה צחוק מליטל מעתוק משום שהן אומרות "יושן" ולא "ישֵן", הוא אינטיליגנט מדומה. גם הוא מדבר ככל העולה על רוחו, בהנחה שלעברית כבר אין שום תקן מחייב והאנגלית אינה אלא רשימה של קלישאות לשוניות (כמו "ביי דפינישן" או "סמוקינג גאן"), שאותן הוא משבץ בדיבורו כהנה וכהנה. הנזק שהוא גורם לעברית גדול בהרבה מזה שגורמות שתי הבנות, משום שהן אינן מתיימרות לשמש דוגמה לאחרים, ואילו "היותר טובים" שלנו, שטוחנים מבוקר עד ליל בכלי התקשורת, מעצבים את המושגים הלשוניים של העם. השפעתם הרסנית במיוחד לנוכח העובדה, שמשרד החינוך הפסיק מזמן לתפקד בתחום זה, ואת משימתו המרכזית - לימוד בני ישראל לדבר בשפתם - שכח לגמרי.
התוצאה היא, שמערכת העיצורים של העברית שבפי הישראלים של היום מצומצמת וכוללת הרבה פחות יסודות שמיים לעומת מערכת העיצורים של העברית המקראית נוסח טבריה, שיחד עם הערבית, הייתה אמורה לשמש בסיס לתחיית הלשון העברית בדיבור. נעדרת ממנה למשל ה-ח', המבוטאת כ-כ' רפויה - היעדר שגם לו יש חלק בהשתבשות עניין ההרפיה וההדגשה של ה-כ'. איש, גם לא אנשי הלשון המובהקים ביותר, אינו אומר, למשל, "לרכל" ב-כ' דגושה.
והרי ברור שלרכל, בבניין פיעל, צריך לבטא כפי שמבטאים לסַכֵּל, ב-כ' דגושה, אך הזהות בין הגיית ה-ח' וה-כ' הרפויה מפריעה לנו, ומכיוון שאנו שומעים "רכילות" כאילו הייתה "רחילות", אנו ממשיכים גם "לרכל" (בכ' רפויה) כאילו היה זה "לרחל".
גם א' וע' התלכדו אצלנו לעיצור אחד, ולכן אנו שומעים כל הזמן את נשיאנו היקר אומר בשביעות רצון רבה מן התחכום הלשוני של עצמו, "ואני רוצה לגיד אכשיו הרה באי"ן והרה באל"ף" - ובתרגום לעברית: "ואני רוצה להגיד עכשיו הערה בעי"ן והארה באל"ף". חבל שמולייר לא זכה לפגוש את הנשיא שלנו - אולי היה כותב מחזה על הצרפתולוג שקיבל פרס נובל שעליו מולייר אפילו לא יכול היה לחלום. נראה כי שניהם הפסידו מאי-קיומה של הפגישה: הנשיא פרס הפסיד הזדמנות לככב במחזה קלאסי ומולייר הפסיד גיבור נדיר, שמדבר בלי שום עיצור ובלי שום תנועה, כיאה למנהיגו של עם שבפיו התבלבלו גם ה-ק' וה-כ' הדגושה, ה-ס וה-ש השמאלית, ה-ת' וה-ט', ה-ב' הרפויה וה-ו'.
לעומת הדלדול הזה בהגאים השמיים, ניכסנו לנו שלושה הגאים לא שמיים: ז', צ' וג'. דוגמאות? גראז', בראנז'ה, ז'רגון, אסמבלאז', ז'מס (הגירסה הירושלמית של "זמש"), צ'ופר, קלאץ', צ'פחה, צ'ולנט, ג'וק, ג'ונגל, לג'עג'ע, לסנג'ר.
עד כאן להפעם. צ'או. טאנטי באצ'י. טאנטי אבראצ'י.
|
|
עמוס גורן הוא עיתונאי וסופר ירושלמי ובעבר מנהל מחלקת החדשות לחו"ל ולעולים ב"קול ישראל"
|
|
| תאריך:
|
20/02/2010
|
|
|
עודכן:
|
21/02/2010
|
|
עמוס גורן
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
חניבעל
|
20/02/10 22:04
|
|
|
|
2
|
|
תות שדה
|
20/02/10 22:25
|
|
|
|
3
|
|
היושבת בגנים
|
27/02/10 22:38
|
|
|
עמוס שוקן, העומד בראש קבוצת שוקן, רוצה מאוד את גליה מאור בתפקיד יושב-ראש בנק לאומי. שוקן מטיל את יהבו ויוקרתו למען מאור. את זאת הוא עושה בדרך של כתיבה ופרסום מאמר תחת-שמו - דבר נדיר בהחלט, ובו הוא קורא, למרבה הפרדוכס, להפר את חוק הצינון, בהיותו, לדידו, טכני כביכול.
|
|
|
|
|
צורת הפירמידה שבמעלותיה מוצב כל סופר בהתאם להישגיו משקפת כראוי את מצבה התקין של ספרות לאומית. אולם, במציאות של ספרות ממוסחרת משתבשת חוקיות זו, וסופרים מוצבים במעלות הפירמידה לא על-פי הישגיהם ביצירותיהם, אלא על-פי תפוצת ספריהם. יתר על כן: במציאות של ספרות ממוסחרת הופכים סופרים ל"כוכבים" לא רק בזכות תפוצת ספריהם, אלא גם בזכות סגולות חוץ-ספרותיות: חזות חיצונית, כישרון נאום, יכולת לרתק קהל באולמות וכושר אספקת סיפורים עסיסיים למדורי הרכילות. משהפכו ל"כוכבים" (ולא כל שכן אם הוכתרו כ"מגה-כוכבים"), ספריהם נדפסים ברצון ונמכרים היטב לא בזכות ערכם הספרותי, אלא עקב פרסומם.
|
|
|
|
|
מזה כחודש אני נודד ברחבי אמריקה הצפונית ומרצה בשמונה אוניברסיטאות בארה"ב ובקנדה. חודש זה הגביר בי את התחושה, שבעבר נתתי לה ביטוי כאן, שארה"ב - מנהיגת העולם החופשי - סובלת מחוסר הבנה חמור לגבי המזרח התיכון בפרט ולגבי העולם האיסלאמי בכלל. הדבר אינו מיוחד לממשל הנשיא אובמה, אלא עמוק ורחב הרבה יותר - עמוק במובן ההיסטורי ורחב במובן המגזרי.
|
|
|
|
|
ועדת חוק, חוק ומשפט של הכנסת דנה בימים אלה בהצעה להוספת פרק בחוק העונשין על "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה", כלומר, בחקיקת חוק להנחיית שופטי ישראל כיצד לשקול בדעתם את העונש הראוי לנאשם. מקריאתה של הצעת החוק (ואף משמו ומכמות הסטטיסטיקה המלווה עתה את עיבודו) נראה שמציעי החוק רואים לנגד עיניהם תבניות ענישה כתבניות בנייה, שיש לצקת תוכן בכל אחת מהן, אבל במסגרת התבנית.
|
|
|
|
|
השר משה (בוגי) יעלון, המשנה לראש הממשלה ולשעבר הרמטכ"ל, התייחס בראיון לאתר החדשות ynet ב-17 בדצמבר 2009, לאתגרים העומדים בפני ישראל בתחום ההסברה ולדרכי ההתמודדות עימם.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
