כישלון מתמשך של משטרת התנועה

תסריט מספר 1:

השבוע (21.2.10) נחסם לכשש שעות כביש מספר 2, אחד הכבישים העמוסים ביותר במדינה וכניסה ראשית למטרופולין תל אביב. המשטרה עשתה מעט מאוד להכוונת התנועה לציר חליפי, כביש 4, שממילא הינו פקוק בשעות אלו, ולא תרם לפתרון הבעיה.

מה היית רואה באירופה במקרה כזה? תוך דקות היה נוצר מסלול חליפי בתוך המסלול הנגדי, ממעבר שלפני התאונה עד מעבר שלאחריה, משולט ומסומן לכל אורכו בקונוסים זוהרים. כיוון הנסיעה צפונה, שממילא אינו כה עמוס בשעות אלו, היה תורם נתיב אחד, ונתיב זה היה פותח את הפקק דרומה, גם אם באיטיות-מה.

משטרת ישראל לא יודעת לעשות זאת... או שאינה רוצה לעשות זאת...

תסריט מספר 2 (חוזר ונשנה):

משחק כדורגל באצטדיון רמת גן. רחוב אבא הילל-ששת הימים נחסם שעות לפני המשחק. ניידת חוסמת את הכביש ועליה נשענים בעצלתיים שלושה-ארבעה שוטרים. כל התנועה מופנית לרחובות צדדיים שאינם בנויים לנפח תנועה כזה. חמור מכך, נפח תנועה גדול מגיע מרחוב צדדי לעורק תנועה ראשי מבלי שהרמזור מכוון לכך. שוטר מכוון לא בנמצא.

דרך אגב, מודעות מפרסמות את סגירת ציר התנועה, אך אינן מציגות הכוונה חליפית, אלא מסתפקות באמירה חסרת כל משמעות - "להשתמש בצירים חליפיים"...

משטרת ישראל לא רוצה לעשות זאת... או שאינה יודעת לעשות זאת...

תסריט מספר 3 (מספר פעמים בשנה):

עצרת או הפגנה בכיכר רבין או בכל מקום מרכזי אחר. כל תל אביב פקק תנועה אחד גדול. משטרת ישראל חוסמת צמתים, אך לא שמה שלטי הכוונה לפני ההגעה לאזור החסימה, שלטי הכוונה לצירים חליפיים שימנעו הגעה עד לצומת החסום, שכל מה שנשאר לעשות זה לשאול את השוטר מה לעשות ולא לקבל תשובה, שהרי גם הוא לא יודע.

השוטר לא יודע מה עליו לומר... או שלמשטרה כלל אין תכנון...

תסריט מספר 4 (מספר פעמים ביום):

תאונה בכביש ראשי. מגן דוד אדום מטפל בפצוע. שוטר עומד ו...צופה בטיפול בפצוע. מאחרי גבו התנועה בקושי מזדחלת. האם יסתובב השוטר ויקדם את התנועה למניעת פקק? לא. יותר חשוב/מעניין/דחוף/מקצועי לצפות בטיפול בפצוע. הסדרת התנועה? שתחכה.

לשוטר לא ברור מה עליו לעשות... או שלמפקדיו לא ברור...

לסיכום: משטרת ישראל טובה מאוד בחסימת כבישים, אך נכשלת כישלון חרוץ בהכוונת התנועה כאשר הכבישים נחסמים. נראה שזה כלל לא אכפת לה, אולי אפילו מפחית את מספר התאונות באותן שעות...