מילה אחת יותר מדי...

הטלפון בבית משפחת אלון מיהוד צלצל בשבת האחרונה לפנות בוקר. מעברו השני של הקו היה שוטר ממרחב ירקון, אשר הודיע להם כי בנם בן ה-17 וחצי נעצר בגין תקיפת שוטר במהלך בדיקת מסמכים שגרתית, וכי הם מוזמנים להגיע לבית משפט השלום לדיון במעצרו.

הסצנה הזאת היא תסריט מוכר בישראל האלימה של ימינו: שוטר עוצר בחור צעיר בצד הדרך בשל עבירת מהירות. בעת הצגת המסמכים מתפתח ויכוח קטן עם השוטר ובמהלכו נאמרות מילה או שתיים מיותרות. עבירת המהירות הופכת לסעיף של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, ולעיתים קרובות, גם לתקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו, ומכאן הדרך לבית המעצר קצרה. קצרה מאד.

הדברים מוכרים בעיקר בקרב נהגים צעירים שקיבלו את רשיון הנהיגה שלהם לא מכבר וגבולות המותר והאסור אצלם מטושטשים משהו.

ידה של המשטרה קלה מאד על האזיקים במקרים אלה, והיא רואה את מי שמתחצף כבעל פוטנציאל אלימות גבוה. כך, מוצאים את עצמם מדי פעם צעירים בעלי רשיון נהיגה טרי בחדרי המעצר והוריהם נאלצים להגיע ולשחררם בערבות, לעתים גם אחרי מספר ימים במעצר.

המשטרה ומערכת המשפט אינן חסרות מגבלות ביכולתן לחקור עצורים, ובמיוחד קטינים. הנה מספר עצות עבור הורים שבניהם הקטינים נעצרו על-ידי המשטרה:

• חשוב לשכור עורך-דין הבקיא בחוק הנוער: לא כל עורך דין פלילי עובד עם בני נוער ומכיר היטב את החוק, או הינו בעל נכונה לעבודה עם נוער. במקרה של מעצר קטין רצוי לשכור עורך-דין שיוכל להגמיש כמה שניתן את תנאי המעצר, ויקל במידת האפשר על הקטין שנעצר.

• מיהו קטין? - קטינים בישראל מחולקים לשלוש קבוצות גיל - הראשונה - בני 12 ומטה- אלה הם קטינים שאינם ברי-עונשין, ולכן גם אין שום אפשרות חוקית לעצור אותם או לשפוט אותם. הקבוצה השניה היא של קטינים בני 14-12, אותם ניתן לעצור, אולם במגבלות חמורות במיוחד, והקבוצה השלישית היא של קטינים בני 14-18, אשר ניתן לעצור ולחקור במגבלות. רב הקטינים שנעצרים שייכים לקבוצה השלישית, אם זאת, פעמים רבות מגיעים לחדרי החקירות גם צעירים בני פחות מ-14 נטלו את רכבם של הוריהם ללא רשותם, ועצות אלה חשובות גם עבורם.

• אופי המעצר - החוק מחייב להפריד לחלוטין עצורים קטינים ובוגרים בכל הליך המעצר והמשפט - עליהם להיות מוחזקים במתקן מעצר נפרד לקטינים או לכל הפחות באגף נפרד המיועד לקטינים בבית המעצר. גם אל בית המשפט וממנו יש להסיעם ברכבים נפרדים מעצורים בוגרים, וגם במרתפי המעצר בבתי המשפט עליהם להיות מוחזקים בנפרד וללא כל מגע עם עצירים בוגרים. החוק קובע כי קטין חייב להיות עצור בתנאים ההולמים את גילו ואת צרכיו תוך השגחה מיוחדת על שלומו הגופני והנפשי. שירות בתי הסוהר הוא האחראי על שלום העצור ובכל הכרוך בכך.

• אופי החקירה - עציר קטין זכאי לכל הזכויות להם זכאי עציר בגיר. בין הזכויות העיקריות - איסור על הכאה ועל איומים, זכות לשינה, לארוחות מסודרות, למקלחות, ולביגוד נקי. ככל עציר פלילי - במידה ושפת אמו של העציר אינה עברית - חובה לערוך את החקירה באמצעות מתורגמן. בשל היותו קטין מחייב החוק כי ההליך המשפטי יתנהל בדלתיים סגורות, כולל חסיון מלא על שמו ועל זהותו של הקטין.

• זמן המעצר - קטינים שטרם מלאו להם 14 שנים ניתן לחקור אך ורק בין השעות 20:00-07:00. קטינים עד גיל 18 ניתן לחקור עד השעה 22:00 בלבד. בכל מקרה אין לחקור את הקטינים במשך הלילה, ויש לאפשר להם תנאי וזמני שינה הולמים. קטינים בני פחות 14 מוכרחים לבוא בפני שופט תוך 12 שעות מרגע המעצר, וקטינים עד גיל 18 תוך 24 שעות מרגע המעצר. בשני המקרים ניתן לעצור את הקטינים עד 10 ימים בכל פעם, ובסך-הכל לא יותר מ-20 ימים טרם הגשת כתב אישום נגדם. בכל מקרה של ביצוע עבירה ע"י קטין יש להגיש כתב אישום תוך שנה ממועד ביצוע העבירה.

• זכויות ההורים - מטבע הדברים ירצו ההורים לשהות כמה שיותר זמן במחיצת ילדיהם בזמן המעצר, על-מנת לתמוך בהם. תיקון בחוק מן השנה החולפת קובע כי הורה או בן משפחה אחר יוכל לשהות עם הקטין בזמן החקירה, על-מנת לוודא שהיא נערכת בצורה נאותה, וכי זכויותיו של הנער אינן נפגעות. יחד עם זאת - אין ההורה רשאי לשהות עם ילדו במתקן המעצר, ואולם הוא יכול לבקר אותו בבית המעצר גם אם טרם הוגש נגדו כתב אישום. בהקשר זה - יכולים ההורים להעביר לבנם אך ורק חפצי ביגוד ורחצה סטנדרטיים, כמקובל אצל כל עציר פלילי. מעמדם של ההורים מעוגן גם בדיונים בבית המשפט - שם יכולים ההורים להביע את דעתם בדיון, וכן להגיש בקשות בשם ילדיהם.

• זכויות קטינים במעצר - קטין במעצר זכאי על-פי חוק לשירותי חינוך ופנאי מיוחדים. אלה כוללים בעיקר פגישה עם עובדת סוציאלית תוך 24 שעות מרגע מעצרו, ודאגה מלאה לצרכיו הרפואיים והנפשיים.

• כבוד הקטין - החוק קובע כי לא יוחלט על כבילת קטין עצור במקום ציבורי אם ניתן להשיג את המטרה בדרך אחרת, וכבילתו תהיה לפרק זמן הקצר ביותר שנדרש. עם זאת, בעת הדיונים בעניינו, נמנעים מכבילת הקטין בידיו והכבילה מתבצעת רק ברגליו.