האפשרות שצביה גרינפילד לא חשבה עליה

גברת צביה גרינפילד הינה אשה דעתנית שוחרת שלום וחברת מרצ. מדי פעם היא מעלה את הגיגיה הנחרצים התואמים את הקו של העיתון לאנשים חושבים - הארץ. זהו קו המציג משנה סדורה אחר משנה עוד יותר סדורה, ראייה מפוקחת ומפוכחת של המציאות, רעיונות פשוטים הכרחיים הנובעים מן המציאות הקיימת, דברים דְּבֿוּרִים על אופניהם, חכמים, רציניים, עם מבט צופה פני עתיד ורצון עז להשכין שלום ובכל זאת אינם אלא הבל הבלים ורעות רוח.

"ישראל הכריזה על גסיסתה" קובעת הגב' גרינפילד. שלוש אפשרויות מוצגות ברשימתה המלומדת: א) יציאה משטחי יהודה והשומרון והקמת מדינה פלשתינית לצידה של המדינה היהודית-ערבית; ב) זכויות שוות לכל בני האדם, יהודים כערבים וביטול המדינה היהודית; ג) ביטול הדמוקרטיה המערבית בישראל והפיכתה לדיקטטורה השולטת בכוח הנשק. מכל אלה, רק האפשרות האחרונה תיתכן. לשתי החלופות הראשונות אין סיכוי! הראשונה בגלל הערבים והשנייה בגלל היהודים. ככל הנראה זו הברירה שנותרה ברצוננו ושלא ברצוננו וזהו רע, אבל במיעוטו.

ישנה עוד אפשרות שמבחינתה של הגב' גרינפילד הינה נגזרת בלבד ואני רואה בה דווקא אפשרות מבורכת של ממש. ציבור לא גדול של משכילים ובעלי הון המזוהים עם השמאל יברח מכאן ויפסיק להפריע ולהזיק. מדינת-ישראל התקועה במלחמת שחרור למעלה ממאה שנה, תשתחרר מעוּלָם הנורא ומהחתירה תחתיה ונוכל סוף-סוף להפנות את כל כוחותינו למלחמה עם הערבים ללא הפרעה של הציבור הזה, שכל משימותיו ממוקדות בהערמת מכשולים וכריית בורות לאחיהם ואחיותיהם השנואים. יישארו כאן העניים שאין להם מה להפסיד והם יילחמו על הבית עם הגב לקיר, ביחד עם אנשים חדורי אמונה בצדקת דרכנו, לא פחות מנחישותם של הערבים. ואנחנו ננצח.

לאנשים הללו יש כבר דרכונים זרים, נכסים וכספים בארצות שונות והם להלכה ולמעשה נכונים בכל רגע למהלך הזה. יש לעודד אותם ולעזור להם, מי ברכב מי ברגל, להמריא ולהפליג מכאן לבלי שוב, ושלא ישכחו חלילה לקחת עימם את כל הסרבנים, העמותות, הקרנות, האיגודים, המרכזים ובעיקר את עיתון 'הארץ'. או אז תישמע בכל הארץ אנחת רווחה גדולה וברוכה. נכריז על מצב חירום ונעמוד על נפשנו באומץ ובהקרבה. נילחם על מולדתנו היחידה והאהובה בעוז ועיזוז מבלי שינשפו בעורפנו נהמות מחלישות. זו תהיה שעה גדולה לעם ישראל. הלואי והדבר יסתייע.

כצעד ראשון, אני מציע לפתוח את כל המעברים מרצועת עזה לישראל ואליה. ראשית זוהי מחווה הומאניטרית מתאימה לכל חורשי הרעה בינינו, ושנית, פיגועים של מתאבדים מתפוצצים יעודדו את בעלי הדרכונים הנ"ל להתחפף מכאן יותר מהר. כל הצדדים ירוויחו. משפחת השכול יכולה להכיל עוד כמה מאות, והסתלקותם של האנשים הללו שווה את המחיר הכבד הזה. רק אלה המאמינים שאין ארץ-ישראל נקנית אלא ביסורים ויהיו מוכנים להקריב את חייהם לשם כך, ויותר מנכונות ההקרבה של הערבים - ינצחו ויבטיחו מדינה ליהודים.

בתוך-כך ובמקביל יש לבטל את חוק השבות ואת אזרחותם של הנמלטים. ארץ ישראל תהיה שייכת רק ליהודים המוכנים למות למענה. כל יהודי שיבקש לעלות לישראל ייבדק ככל מהגר בכל מדינה מתוקנת. לא חייבים לקבל את כולם. שיחיו בגולה שלא תחדל מלהזכיר להם את עורלתם החסרה.