אין לי השכלה משפטית, לכן אני בוחר לדבר אל כבוד השופט
נעם סולברג בדברי תורה. אני משוכנע ששופט שסיים את ישיבת "יבנה" לא ימצא אצלי דברים שאינם מוכרים לו. בכל אופן אני מוצא לנכון להסב את תשומת לבו למה שהעירו לנו רבותינו ז"ל בבבא מציעא נט, ע"ב: בשלושים ושישה מקומות בתורה הזהירה התורה על הגר. אין מצווה אחרת בתורה שמופיעה וחוזרת במספר כה רב של פעמים כמו המצווה ביחס לגר.
ועוד הייתי מציע לכבוד השופט לקרוא את מה שכתבה נחמה ליבוביץ בדפים שלה, שדנו בפרשות השבוע, כשהיא מתיחסת לקטע הזה מבבא מציעא. הערותיה הן חינוכיות ולא משפטיות - "יחסה של התורה לגר חייב להנחות אותנו ולחייב אותנו במדינתנו הצעירה ביחסינו לגר החי בתוכנו".
אני מבין שלפני השופט מונחת תקנה של משרד הפנים ,לפיה "אדם השוהה מחוץ לישראל תקופה של שבע שנים לפחות" נשללת ממנו הזכות לחזור לבית בו נולד. אם זה יהודי הנושא את השם רמי מתל אביב, שיצא בשנת 1985 לארה"ב וחזר לתל אביב ב-2006, התקנה הזו של משרד הפנים לא חלה עליו. הוא יתקבל בזרועות פתוחות. אם זה ערבי הנושא את השם מוחמד מירושלים, ההוראה, השוללת ממנו את הרשיון לישיבת קבע במקום בו נולד, חלה עליו עקב העדרות מעל שבע שנים.
אם רמי מתל אביב יקבל גם אזרחות אמריקנית וילדיו שנולדו שם הם אזרחים אמריקנים, לא תשלל מהם האזרחות הישראלית, הגם ששהו תקופה ממושכת בארה"ב.
אם זה ד"ר עימאד חמאדה, הרי הוא "פושע" שעבר על כל התקנות של משרד הפנים. הוא גם שהה יותר משבע שנים בארה"ב, גם קבל אזרחות באותה מדינה, קיבל תואר מכובד של ד"ר, והוא גם עבד שם כדי לצבור ניסיון ובסיס כלכלי. לגביו חלה התקנה המאפשרת שלילת רשיון לישיבת קבע בישראל. לגביו חלה התקנה עם הנמקה שקשה להבינה.
התקנות, המביישות אותנו כעם, נולדו בשנת 1967. היו שרי פנים שביקשו להקל וראו "בביקורי מולדת" כמוצא להקלה. הראשון שנתן את האות להסתערות ברוטלית באמצעות התקנות האלו על האוכלוסיה הפלשתינית היה שר הפנים מטעם מפלגת העבודה,
חיים רמון ב-1995. כיום משרד הפנים מעצים את נוקשות התקנה. מאות פלשתינים, תושבי ירושלים המזרחית, שיצאו ללימודים באירופה ובארה"ב אחרי 1967, מוצאים עצמם מול מכונה משומנת של משרד הפנים, המבטלת את זכותם לחזור לבית בו נולדו. וזאת בטענה שעבודה בארה"ב מעידה על העדר זיקה שלהם לישראל".
מכאיבה העובדה שמאות פלשתינים תושבי ירושלים המזרחית, שיצאו ללימודים בארצות הברית, זכו לקבל תארים אקדמאים, עבדו כדי לצבור ניסיון ולבסס את עצמם כלכלית ומשרד הפנים רואה בהם עברינים ואף מוצא את מלוא הסיוע מצידה של מערכת המשפט.
אני מבקש מכבוד השופט נעם סולברג להיות קשוב למורשת אבות. שיתפנה ערב אחד לעיין בקונקרדנציה המקראית וימצא ששמונים ושתים פעמים מוזכרת המלה גר בתורה וגם בספרות הנבואה. ותמיד עם דרישה לראות אותם כשווים בפני החוק ושווים בפני בורא עולם. אסתפק רק במובאה אחת מספר דברים פרק י', י"ח, בו מובאת דרישה לעושה משפט לאהוב את הגר: "... לתת לו לחם ושמלה, ואהבתם את הגר". וכבוד השופט מכיר בוודאי יותר מפרשן אחד, הרואה כאן מצווה לקורת גג וליחס אנושי.
ואם דברי תורה לא יתקבלו אצל כבוד השופט נועם סולברג, אני מציע, שיטול שנת חופשה ויתנדב לסייע למסע הסברה שלנו בחו"ל, ינסה להסביר עמדה זו של משרד הפנים באולפני טלוויזיה בארצות הברית .ינסה לשכנע כמה צודק משרד הפנים הרואה בד"ר עימאר חמאדה, כמי שלימודים ועבודה בארצות הברית מעידים על אובדן זיקתו לישראל".
