קביעת קדנציה של 4 שנים לכהונת רמטכ"ל, באה למנוע את המצב שהיה קיים לפני קביעת החוק לאמור: שלוש שנים עם אפשרות להארכה לשנה רביעית, בתוספת מלחמת גנרלים.
מספר רמטכ"לים בעבר זכו להארכת קדנציה כמו רפול ז"ל, בשל לחץ נסיבות ביטחוניות או פוליטיות, ואילו אחרים כמו אמנון ליפקין-שחק ומשה (בוגי) יעלון סיימו קדנציה רגילה מסיבות פוליטיות ואישיות.
הרמטכ"ל בוגי יעלון הוחלף בשל סיבות פוליטיות ב
דן חלוץ, שהוחלף (התפטר) מסיבת כשלון מלחמת לבנון השנייה באשכנזי, שעשה עבודה אפורה טובה, שיקם וחיזק את צה"ל והוביל אותו להישגים ולהחזרת כוח ההרתעה ב"
עופרת יצוקה".
ההסדר שנקבע בקדנציה של שר הביטחון
עמיר פרץ, שרמטכ"ל ימונה לקדנציה של 4 שנים - היה בעיקרון כדי למנוע את מלחמת הגנרלים, שעומדת בפתח עם סיום תפקידו של רמטכ"ל מכהן. אבל אצל
אהוד ברק תמיד יש חישובים אנליטיים שונים. לא בהירים ונהירים לאדם הבינוני, וכמו החלטות והצהרות פוליטיות ששמענו ממנו בעבר, בהיותו ראש ממשלה כושל ונמהר, כך גם עתה בפרשת אשכנזי. ברק, מטבעו, מתוך ניסיון העבר, מלמד שהוא לא אוהב סביבו ועל ידו אנשים חזקים, דעתנים, עצמאיים ושאינם חנפנים מטבעם.
הרמטכ"ל אשכנזי - איש צבא מנעוריו - היה הרמטכ"ל הפחות פוליטי בשנים האחרונות. הוא שיקם את הצבא, העלה את המורל והדימוי העצמי, ובעיקר החזיר את ההרתעה והכבוד העצמי שנפגעו במלחמת לבנון השנייה. במבצע "עופרת יצוקה" הוכיח הרמטכ"ל, שצה"ל שיחזר ואימץ חזרה את כל הפרמטרים החיוביים שהיו חסרים לו במלחמת לבנון השנייה. לאמור: ניהול נכון, חכם ואמיץ של הקרב, תוך הצבת מטרות ויישומן המהיר תוך שמירה על חיי אדם, ללא יציאות הרפתקניות.
יתרה מכך - במבצע "עופרת יצוקה" עוגנה מחדש המנהיגות האישית הפיקודית בנוסח הישן והטוב של "אחריי". התופעה של מפקדים בכירים עד דרגות אל"מ, המסתערים על מסכי הפלזמה ומשחקים בעכברים, נעלמה ובמקומה חזרה המנהיגות של מפקדים ההולכים בראש הכוחות, תוך מתן דוגמה אישית, הקרבה, דבקות במטרה וגאוות יחידה.
הרמטכ"ל אשכנזי שיקם את הצבא פיזית ורוחנית, אחרי טראומה קשה, ועובדה זו תירשם לזכותו ברזומה המרשים שלו בצה"ל. יש להניח, בסבירות גבוהה, שהמשך תפקידו בחודשים הבאים יהיה טוב ופורה כמו עד עתה.
מי צריך להיות הרמטכ"ל הבא מתוך המועמדים המסתמנים כרגע, אם לא תהיה הפתעה נוספת של ברק (על-ידי הבאת מועמד מהחוץ); נראה שמתוך חמשת המועמדים, רק אחד מתאים יותר מן האחרים. האלופים קפלינסקי, גנץ ואייזנקוט נכשלו קשות במלחמת לבנון השנייה, כל אחד במסגרת תפקידו וחלקו במלחמה. כישלונם העיקרי היה בהתבטלות בפני הרמטכ"ל דן חלוץ, שהיה כריזמטי, מלא ביטחון עצמי מופרז, טייס ומפקד חיל אוויר מעולה, אך חסר ידע וביטחון בניהול קרבות קרקעיים. לכן, כישלונם של קפלינסקי - סגן הרמטכ"ל, שמונה כמפקד-על בפיקוד צפון, שהיה בעברו אלוף פיקוד צפון ואיש חיילות היבשה; ואלוף גנץ - שהיה גם הוא אלוף פיקוד הצפון, איש צנחנים ומפקד זרוע היבשה; והאלוף אייזנקוט - שהיה ראש אגף מבצעים - כישלונם היה כה צורם ובולט. כישלונם של כל השלושה הנ"ל מתבטא בפחד להביע עמדה נחרצת ונוגדת בפני דן חלוץ, לדפוק על השולחן, לאיים בהתפטרות, בפנייה ישירה לראש הממשלה דאז
אהוד אולמרט לנסות להשפיע ולשנות את מהלכי המערכה כולה.
צה"ל והציבור הישראלי מצפים שקצינים בכירים בדרגות אלוף לא יחפשו "כיסוי תחת" ודאגה לקידומם ולתפקידם, אלא ישימו את טובת צה"ל והמדינה בראש דאגתם ומעייניהם, ולא יחששו לקום ולומר את דברם בבטחה ובאומץ. התופעה של כסת"ח, התבטלות, פחד מפני אי-קידום, שניצניה נראו במלחמת יום הכיפורים ב-1973 - אסור שתחזור לה בימים אלה.
אי לכך, שלושת הגנרלים הנ"ל פסולים בעיניי לתפקיד, לא בשל עברם והישגיהם, אלא בשל כישלונם הצורם בהווה. על כן, האלוף גלנט - איש שייטת 13, לוחם נועז בפני עצמו, שהוכיח עצמו כאלוף פיקוד הדרום במבצע "עופרת יצוקה" ואחריה, בנסיבות שנוצרו - הוא מתאים ביותר לתפקיד. אם שר הביטחון ברק חפץ ביקרו ושכנע אותו להישאר בצה"ל, ולא יעשה לו תרגיל של הרגע האחרון - סיכוייו להתמנות גבוהים.
וכפי שאמרתי בתחילת הדברים - הנוהל, ההסדר של קביעת ארבע שנות רמטכ"לות הוא במקומו, אך צריך לעגן לידו גם את הנוהל שהחלפת רמטכ"ל תצא לתקשורת שישה חודשים לפני תום התפקיד, ביחד עם הודעה על מחליפו, כדי למנוע מלחמת גנרלים מיותרת. זה בריא לצה"ל, לציבור ולמדינה.
הפרשנים הטוענים כי הרמטכ"ל יכול להיעלב מהודעה מוקדמת על מחליפו, וכי היא תחליש אותו - אינם צודקים. ההפך הוא הנכון - זהו מתכון למניעת מלחמת גנרלים מיותרת, לוביזם, התחנפות לח"כים, שרים וכתבות פרופיל וצבע בתקשורת. מבקר המדינה, נשיא המדינה, פרקליטי מחוזות, על-פי החוק החדש של שבע שנים בתפקיד, יודעים היטב את מועד סיום תפקידם ואין מקום לעלבון. רמטכ"ל יודע שארבע שנים הן קדנציה יפה ושלמה, ולכן הודעה על המחליף שישה חודשים לפני - סבירה, הגונה ומתבקשת בנסיבות.
הערה: המסמך האסטרטגי שנחשף בערוץ 2 - הבא לפגוע באשכנזי ולקדם כביכול את גלנט - נראה לי כ"תרגיל מסריח". אם הוא נכון - זה מסוכן וחמור. אבל מאידך-גיסא, נראה כי המסמך הודלף בעיתוי קריטי כדי לפגוע בגלנט, ולכן חקירה מתבקשת בנושא גם על-פי דרישה של אייל ארד. בכל מקרה, הבחש-תחש במינוי רמטכ"ל עדיין לא פסה מן הארץ.
ברכות למחליף - והצלחה לצה"ל.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
