הסיסמה שאני מציע היא "לעשות כל מאמץ אך לא בכל מחיר", לא להיכנע לדרישות המופלגות של החמאס, שיהוו בסיס לעתיד. מצעד אנשי ביטחון לשעבר שמביעים דעתם בנחרצות ובידענות, שישראל יכולה להרשות לעצמה לשחרר את מחבלי החמאס והפת'ח לפי דרישת חמאס, לרבות כניסתם של מאות מרצחים ליהודה ושומרון, היא מחוצפת, בלתי מבוססת ובעיקר השערה שאין לה תימוכין, גיבוי ובסיס מודיעיני מבוסס ואמין.
כמובן שקל לשער שישראל חזקה, השב"כ יעשה את מלאכתו והמרצחים המשוחררים לא יפעלו או יתפסו בטרם ביצוע פיגועים נוספים. השחרורים הקודמים - הוכיחו שאחוז גבוה חזר לפעילות חבלנית. הביטחון המופרז הזה של הלשעברים נובע מכך, שהם לא יהיו אחראים לאירועים, להם אין אחריות אישית והם לא יצטרכו לבוא לנחם משפחות של נפגעים. בתנאים אלה, קל להבטיח ולהטיל ולדרוש אחריות ממשלת ישראל ובעיקר לנגח את ביבי נתניהו.
יש להזכיר לציבור ממשלת אולמרט, לא שחררה את שליט ולא הסכימה בצדק לדרישות החמאס. ממשלת נתניהו רוצה משתדלת אבל לא מוכנה להסכים לתנאים בלתי מתקבלים על דעת אנשי הביטחון שנמצאים כיום בתפקיד - ולא לשעברים. מפליא ביותר איך ראש השב"כ לשעבר
כרמי גילון מתבטא בביטחון ובחוצפה שביבי הסכים לשחרר את השיך יאסין, אך לא את גלעד. חבל מאד, שראש השב"כ לא מבדיל בין שני האירועים שבהם אנשי מוסד במדינה ערבית - ירדן, מדינה ידידותית בשלב זה, מנסים לבצע "חיסול ממוקד" - שיכול לגרום למשבר קשה בין שתי המדינות. לבין מקרה שליט שנחטף ע"י ארגון טרור, שלא כפוף לכללים בינלאומיים ומדינתיים.
ראש השב"כ לשעבר כרמי גילון לא הצליח לשמור על רבין ז"ל, ולכן אין לו זכות מוסרית וביטחונית להטיף לממשלת ישראל ולביבי נתניהו. נשאלת השאלה האם כרמי גילון שלא הצליח להגן על ראש ממשלת ישראל יוכל לשמור על מאות מחבלים שישוחררו ליהודה ושומרון מפני ביצוע פיגועי רצח - ספק גדול? כך צריך להתייחס להצעתו.
השחקן משה איבגי שנכנס לצינוק, הצהיר שאם גלעד ימות (חס וחלילה), לא נסלח לביבי. משה איבגי, מייצג בנושא זה, את כלל האומנים והשחקנים וחלק מאזרחי ישראל. ברור שכוונתו ומטרתו טובה ורצונו בשחרור משפיע עליו. אבל מה יקרה אם כפי שאמרתי לעיל, יבוצעו פיגועים נוספים ואזרחים תמימים יפגעו וירצחו, האם נוכל לסלוח לאיבגי או לנתניהו שנכנע ללחץ הציבורי ולא להיגיון הביטחוני.
הממשלה מטפלת בנושא רגיש, אנושי, מוסרי עם השלכות על כולנו, לכן צריך לסמוך עליה. אבל צריך להבין - אי-אפשר להכניע מדינה ריבונית שלמה. אי-אפשר ואסור להוריד את ממשלת ישראל על הברכיים ולהיכנע לכל הדרישות של חמאס. תחשבו על המחר. מה יקרה בעתיד, מה יהיו תוצאות עם החטיפות ימשכו - ומה יהיו הדרישות החדשות. ומה נגיד אז למשפחות החטופים שגלעד שליט הוא מקרה מיוחד וחריג והם לא - או שפשוט גם אז ניכנע לחמאס.
אם חיות אדם, שלא כפופות לשום דין ולא נענות לנשיאים של מדינות זרות כמו צרפת, לא לצלב האדום הבינלאומי, יש לנהוג בהתאם. יש עדיין מה לעשות - וחבל שממשלת ישראל לא מספיק תוקפנית, יצירתית ועיקשת. במבצע "
עופרת יצוקה" - הייתה הזדמנות בלתי חוזרת, לבצע מהלכים ופעולות שיבטיחו את שחרורו של שליט, אך הם לא נעשו והזמן חלף ללא תוצאות.
אחרי ששליט ישוחרר צריך לקבוע מסגרת וכללי פעולה למקרים של חטיפות נוספות - שלהערכתי, החמאס ימשיך בהם, לאור ההצלחה עם שליט - שהוא הקלף "החזק" ביותר שלהם כרגע נגד ישראל ומכאן התעקשותם המתמשכת.
הערות לסיום:
1. אם הייתי במקומם של משפחת שליט, הייתי נוהג כמותם.
2. אם הייתי במקומו של ביבי נתניהו - הייתי נוהג כמותו. הוא חייב בראייה ממלכתית עם מבט לעתיד ובהתחשב באזרחי ישראל כולם.
3. אין להשוות מקרה שליט - למקרים של שבויי המלחמה המצריים, כשהוחלפו 5000 חיילים תמורת טייס אחד. ואין להשוות לשחרור המחבלים האחרים, בעסקת ג'בריל שרובם חזרו לבצע פיגועים.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
