|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בין צדק חברתי למדינת רווחה
|
המצוקה הכלכלית והתחושה של אובדן החוסן הכלכלי-חברתי הביאו לאיחוד כוחות של צעירים וותיקים, אשכנזים וספרדים, יהודים וערבים, מרכז ופריפריה, ימין ושמאל
|
|
מגיע לנו יותר [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
התעוררות אזרחי ישראל בשעתם היפה נגד התעמרות הממשלה באזרחיה מעודדת ויוצרת ציפיות שאולי האזימוט המעוות של המדיניות המתמשכת הרומסת את המעמד הבינוני, שלא נאמר הנמוך, תשתנה.
מי שקורא, צופה ומאזין, מבין כי מדובר בקהל מגוון מימין ומשמאל, צעירים ומבוגרים, דתיים וחילוניים, אשכנזים וספרדיים, יהודים וערבים, שהמצוקה האמיתית מהמצב העגום שנוצר הביאה את כולם לאוהלים ולמחאות וגרמה, לפחות בשלב זה, לאיחוד השסעים בחברה הישראלית.
מגיע לחברה הישראלית שכל אזרח ייהנה מקורת גג סבירה במחיר הוגן, במיוחד לאור העובדה שהמדינה אוחזת ב-93% מקרקעותיה ועד היום במדיניותה השיאה הכנסותיה לכל המרבה במחיר, ללא התחשבות במצוקה המתגברת, ובניגוד לתפקידה המרכזי שהוא דאגה לאזרח.
מגיע לחברה הישראלית שעובדיה יחושו שהם עובדים מועילים לחברה הישראלית עם זכויות סבירות והכנסה הוגנת, ולא עבדים בשוק פרוע, הנותן להם תחושה של אפסות.
מגיע לחברה הישראלית שאזרחיה הוותיקים, שתרמו להקמת המדינה ובנייתה, יזכו בשלב זה של חייהם לחיים של כבוד ולא מהכנסה מביישת שאינה מאפשרת להם קיום הוגן.
מגיע לחברה הישראלית שאזרחיה הצעירים ייהנו משוויון הזדמנויות בלימודיהם באקדמיה ולא יזדקקו למשכנתה כדי לקיים את עצמם.
מגיע לחברה הישראלית שאזרחיה הנפלאים התורמים מזמנם בהתנדבות לחברה, למצוקות האזרח, שיעסקו ביד מלטפת, באוזן קשבת ובכתף תומכת, ולא בהקמת בתי תמחוי שהוקמו לאור אוזלת ידה של הממשלה, ששריה מגלגלים עיניים ואינם רואים את האזרח הרעב שבמקרה הרע מחטט רגליו בין פחי-אשפה ובמקרה הטוב נהנה מארוחה חמה מאזרחים טובים.
מגיע לחברה הישראלית שמערכת החינוך, כלי תפארתנו, תעניק תשומת לב אמיתית לתלמידיה עם מספר תלמידים סביר ועם המורים הטובים ביותר, הרואים במקצועם ייעוד שהכנסה מכבדת בצידו.
מגיע לחברה הישראלית שהמילה אפור תהיה קשורה לצבע או למזג האוויר ולא לשירותי בריאות, חינוך ורווחה, שצריכים להוות מרכיב בסיסי חיוני לאזרח ללא קשר למעמדו ומקומו בחברה הישראלית.
מגיע לחברה הישראלית שחקלאיה העמלים יזכו לעידוד וכבוד לא רק מידי ממשלות זרות המפארות את חקלאות ישראל, אלא מהמדינה, שבמדיניות המזלזלת שלה אינה מתייחסת לתפקיד החשוב של החקלאים והחקלאות, בשונה ממה שכבר מבינות ממשלות ברחבי העולם המערבי.
מגיע לחברה הישראלית שמדיניות ההפרטה שבה המדינה מפריטה שירותים רגישים כמו טיפול בקשישים, ילדים במצוקה, משפחות אומנה ועוד תיפסק לאלתר ותחזור להיות חלק מהאחריות הישירה של המדינה למצוקות אלו, מהקשות בחברתנו.
מגיע לחברה הישראלית שמנהיגיה יפסיקו להלך אימים על הציבור, שפגיעה בפרה קדושה תביא לקריסה כלכלית, וזאת רק בגלל שאותה פרה קדושה מקדשת את האג'נדה של מישהו.
מגיע לחברה הישראלית, כמו בכל חברה נאורה בעולם, שיש מי שנבחר אחת לחמש שנים לקדם מדיניות שעליה הוא צריך לזכות לאמון מחודש ויש פקידים שתפקידם לבצע מדיניות זו ולא ההפך.
מגיע לחברה הישראלית שמנהיגיה יתחילו להנהיג ולהוביל מדיניות ארוכת-טווח ולא תוכניות שליפה, המבוססות על תקשורת פופוליסטית, בשל מבנה שלטוני מעוות שמביא למצב שבו יש 32 שרים בממשלה עם הוצאות מנופחות, במקום ממשלה יעילה ומועילה.
ולבסוף, אני מייחל שיושבי האוהלים ומרימי הקול במחאה זו, המחממת את הלב, יזכרו גם ללכת ביום בחירות לקלפי, ואולי אחוזי הבחירות ישקפו את הלך הרוח ויביאו לבחירת האנשים הראויים ביותר, אותם אלו שיזכרו כל בוקר שתפקידם לפעול לרווחת האזרח באשר הוא אזרח.
לא עוד קיטורי-סלון אחרי ארוחת-ערב של יום שישי ולא עוד הרמת-ידיים ותחושת ייאוש מהמצב, שכן אין לנו ארץ אחרת ומגיע לנו גם לחיות בה ולא רק למות למענה.
|
|
הכותב הוא עו"ד, פובליציסט ומשמש כמזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי.
|
|
| תאריך:
|
13/08/2011
|
|
|
עודכן:
|
14/08/2011
|
|
דודו קוכמן
|
|
בין צדק חברתי למדינת רווחה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
---ליביו
|
15/08/11 02:26
|
|
|
|
2
|
|
---ליביו
|
15/08/11 02:31
|
|
|
|
3
|
|
החלמאי
|
15/08/11 07:24
|
|
|
|
4
|
|
סתם_1
|
15/08/11 07:39
|
|
|
|
5
|
|
איציקבן
|
15/08/11 07:57
|
|
|
ליל שישי מואר בשדרות רוטשילד, ירח ניבט מבין ענפי העצים העבותים, אוהלים, אוהלים, נראה כמו פיקניק לאומי, פנסים מנורות, נרות ועששיות פזורים, חבורות, חבורות במעגלים מתרחבים שרים בגיטרות וטמבורים מלווים, שירי אהבה, שירי ארץ ישראל, שירי חיפושיות, שירי ליאונרד כהן, שירי צעקה ומחאה.
|
|
|
|
|
המושג "להסתער על הגבעה הלא הנכונה" השאוב מן ההווי הצבאי, מתייחס להקצאת משאבים, השקעת אנרגיה ומיקוד במשימה, שלאחר השלמתה המוצלחת, במקרה הטוב לא הושג דבר או במקרה הפחות טוב הושגה תוצאה הפוכה מהמקווה - "גול עצמי".
|
|
|
|
|
תארו לכם שישנה עדה שמביאה את כל כולה בשביל המדינה, שהחליטה לכרוך את עתידה עם עתיד המדינה, שהחליטה לחתום על ברית דמים עם המדינה, שבניה מתגייסים לצבא ונלחמים בו בשביל להגן על המדינה, שבניה הם בין הלוחמים הטובים ביותר אשר נלחמים בדרך-כלל ביחידות המובחרות ביותר, שאחוז הקצונה שבה ביחס לכמות שלה באוכלוסיה הוא גבוה מאוד (כולל קצונה בכירה). עד כאן הכל טוב ויפה, אבל תארו לעצמכם שאותה עדה לא מקבלת את מה שמגיע לה מבחינת זכויות, תארו לכם שיותר קשה לבניה למצוא תעסוקה, להתקבל ללימודים אקדמיים, לגור בכבוד, ובכלל קשה לבניה להשתלב בחברה של אותה מדינה. מה הייתם אומרים על המצב הזה? מצב זה לא נראה לכם אבסורד? שכן אנשים שנותנים את כל כולם למדינה לא מקבלים את מה שמגיע להם ממנה.
|
|
|
|
|
היועץ לשר האוצר, ד"ר אבי שמחון, מבעית אותי. למחרת הפגנת המחאה הראשונה שיצאה משדרות רווטשילד, ישב ד"ר אבי שמחון זחוח בכל תחנת טלוויזיה וניצל את היותו אשף מספרים, שמצליח בנקל לגמד מספר לא מבוטל של מראיינים. בכל ראיון הוא חוזר בנימה מזלזלת, המכמתת את שנים עשר האלף המוחים, לדעתו, לפרומילים בודדים חסרי משמעות מכלל אזרחי ישראל. זאת מול מה שהוא רואה רוב מכריע של ציבור, שהבין כי אין על מה להפגין.
|
|
|
|
|
בארץ אהבתי, השקד עדיין פורח, אבל אני כבר רק אורח. נולדתי לחזון ציוני ואני חי במדינת החזון הציני. אני עבד של "שוק חופשי", והמשמעות של "שוק חופשי" היא שהשוק חופשי ללכת מכאן עם המיליארדים שהרוויח מעמלי. במטבחון שפעם אוכלס בגדולי העם ושליחיו, יושבים כאן מאסטר-שפים של טייקוניסטאן ומגישים לי שקשוקה במקום העין (עין לציון צופיה). הטייקונים אינם הבעיה, הם הסימפטום, ועד שנתעורר באמת, אני מציע להתאים את ההמנון לשם המדינה החדשה: טייקוניסטאן.
|
|
|
|
|
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
