השבוע ביטלו חברי ועדת החינוך בהינף יד את יום הלימודים השישי לילדי החינוך הממלכתי, ולהם בלבד. שרת החינוך, אשר אך לפני עשור עמדה בראש המאבק למניעת המעבר לחמישה ימים ומנעה בגופה ממש את ביטול הלימודים ביום שישי, השלימה השבוע ביד רמה את אותו המהלך שכנגדו עתרה בשעתו לבג"צ, בשם ציבור האמהות העובדות.
יושבת ראש השדולה למען הילד, המכהנת כחברת כנסת מטעם המפד"ל, טמנה ידה עמוק בין משענות כורסת ועדת החינוך, ובהימנעותה בהצבעה חרצה את גורל הילדים החילוניים לשבוע לימודים קצר יותר מזה של יתר הילדים במדינה, ולהפיכתם באופן רשמי לתלמידים מסוג ב' במערכת החינוך, אשר מהיום והלאה תהיה מחויבות כלפיהם חמש שישיות מן הזמן שבו היא מחויבת כלפי יתר התלמידים במדינה.
חברת הכנסת הצעירה במפלגת השלטון, לא טרחה אומנם להשתתף בדיון שהתקיים בועדת החינוך בנושא שבוע קודם לכן, ואף לא בדיונים שהתקיימו עובר להצבעה בוועדת החינוך, אך הקפידה להתייצב באולם דקות ספורות לפני ההצבעה, ולהשתתף בהנחתת מהלומה נוספת על שק החבטות הידוע בכינוי 'מעמד הביניים', לפני שנמוגה במסדרונות בית המחוקקים.
אף כי מורגלות אנו ביחסן המזלזל של נבחרות ציבור רבות באזרחיות המדינה ובהתנערותן מכל מחויבות כלפי הנשים בישראל, מדהים היה לגלות את מידת האטימות שהפגינה חברת הכנסת שהתמנתה אך לפני ימים ספורים לתפקיד יושבת ראש ועדת החינוך, אשר הובילה את המהלך הבלתי אחראי והחפוז לביטול הלימודים ביום שישי לתלמידי החינוך הממלכתי.
חברת הכנסת פולישוק, המשתייכת למפלגה שחרתה על דגלה לשמור על זכויותיו של הציבור החילוני, בחרה לכנות את זעקת הארגונים החברתיים שבאו למחות על הפגיעה בציבור האמהות העובדות, התלמידים וההורים הנמנים על ציבור בוחריה בכינוי "דמגוגיה זולה".
ביטויים כאלו ואחרים אינם מספקים כל מענה לטענות הארגונים החברתיים בדבר המעבר החפוז, הכפוי, המפלה והבלתי אחראי לחמישה ימי לימוד קצרים שנכפה על הציבור החילוני, אשר הנפגעות העיקריות ממנו, בנוסף לתלמידים, הן אותן אמהות העובדות שישה ימים בשבוע בענפי הבריאות, הסיעוד, הרווחה, הזבנות, התעשייה הזעירה, ואשר ביניהן גם אמהות חד הוריות.
במקום לעמוד בפרץ ולשמש כפה לציבור זה, נאחזה הגברת פולישוק בטיעונים חסרי כל שחר בדבר השתייכות מדינת ישראל לעולם המערבי, אשר בו לומדים הילדים חמישה ימים. נימוק זה הינו חסר בסיס וגובל בהטעיה, ולו מן הטעם שבאותו "עולם מערבי" אליו שואפת חברת הכנסת להידמות, מונהג יום חינוך ארוך מזה עשרות בשנים, אשר במסגרתו ניתנת לילדים מסגרת ממשלתית עד לשעות אחר הצהריים, המאפשרת לאמהותיהן של אותן ילדים לממש זכותן לעבודה במשרה מלאה חמישה ימים בשבוע.
התנערות משרד החינוך מהלימודים ביום שישי והעברת האחריות לכתפי הרשויות המקומיות למימון הלימודים ביום שישי, נעשית אגב התעלמות מוחלטת מכך שלמעלה ממאה וחמישים רשויות מקומיות מצויות על סף קריסה.
גם ההבטחה כי השעות שקוצצו מיום שישי יפוזרו על פני שאר, ניתנה ללא כל כיסוי אמיתי, שכן אין בתקנות החדשות כל מסגרת שעות מינימלית מוגדרת לשעות הלימודים בחמשת הימים. אילו התכוון משרד החינוך לקבוע מסגרת ארוכה יותר לחמשת ימי הלימודים הנותרים, היה קובע בתקנות כי הלימודים יסתיימו בשעה שלוש, או שתיים, או אפילו בשעה אחת ושלושים. או אז לפחות היינו יודעים את היקף השעות המובטח והמוגדר, שניתן לנו בתמורה למחיר שאנו נאלצים לשלם.
היעדר מסגרת שעות מוגדרת הינה מתכון בטוח לכך שבקיצוץ הבא שתספוג מערכת החינוך, יתמוגגו שעות הלימודים שנלקחו מיום שישי ויצטרפו לעשרות אלפי השעות שנעלמו ממערכת השעות של התלמידים בישראל.
_____________
- הכותבת הינה יו"ר העמותה לקידום ויישום יום חינוך ארוך;
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
