להבדיל מן ה"רוב" המתפרסם בִּסקרים שונים ואין לו שום מעמד חוקי מחייב, לבד מהיותו משענת קנה רצוץ בעבור תומכי מגמות הסקרים האלה, יש לנו בִּכנסת ישראל שלושה סוגים של רוב חוקי וּמחייב: "רוב רגיל", שהוא רוב של מספר המשתתפים בהצבעה; "רוב מוחלט", שהוא רוב חברי הכנסת (61 חברים לפחות!); ו"רוב מיוחס" המחייב תומכים, מבין חברי כנסת ישראל, יותר מן הרוב ה"רגיל" וה"מוחלט" - על-פי חוק או על-פי החלטה של הכנסת הטעונה אף היא רוב מיוחס.
ניקח לדוגמא את סעיף 9 א' (א) לחוק יסוד הכנסת:
"הכנסת לא תאריך את תקופת כהונתה אלא בחוק שנתקבל ברוב של שמונים חברי הכנסת ואם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעיתן; תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן המתחייב מהנסיבות האמורות; בחוק כאמור ייקבע מועד הבחירות".
לפי סעיף זה, המחוקקים הגבילו עצמם בחוק יסוד שלא להוסיף וּלהנות ממנעמי השלטון על-פי שרירות לבם, אלא אם יימצאו שמונים תומכים מחברי הכנסת להצעה כזוֹ. הואיל וסעיף זה הינו סעיף מסעיפי חוק יסוד, אין לשנותו אלא באמצעות חוק יסוד אחר.
זאת ועוד, גם אם יימצאו שמונים חברי כנסת שיתמכו בהצעה כזוֹ, עדיין "תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן המתחייב מהנסיבות האמורות". כלומר, חברי הכנסת בבואם להאריך את כהונתם לתקופה מוגבלת, הגבילו עצמם עד-כדי הזדקקות לתמיכת שני שליש מהם בשביל לאשר את ההארכה המוגבלת הזו.
יתר על כן, גם אם יאשרו ברוב מיוחס שכזה את הארכת כהונתם המוגבלת, עדיין הם כפופים לחוק יסוד: הכנסת (כולו), לתקנון הכנסת וליתר התחייבויותיהם כחברי-כנסת בישראל.
משמע, החלטה של חברי כנסת שביסודה מאפשרת פעולה מוגבלת - שאין בה שינוי של ממש באורחות המדינה, עלויותיה אפסיות, אין בה שאלה של חיים ומוות, אין בה גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה, איש בישראל לא יינזק באופן אישי מהחלטה שכזו - ובכל זאת נדרש רוב מיוחס של שני שליש מחברי הכנסת (80!) לאישורה.
צא ולמד, מהו הרוב הדרוש בכנסת לעקירתם של אלפי אנשים מבתיהם; יש כאן בוודאי גזירה שציבור גדול בישראל אינו יכול לעמוד בה, היא תעלה לקופת המדינה מיליארדים שאין לנו, אוכלוסייה שלמה רואה בעקירה הזאת הליך נפשע ובלתי חוקי בעליל, אנשים רבים יינזקו באופן אישי ונפשי מעקירה שכזו, זהו שינוי רדיקלי בהתנהלות המדינה כלפי הטרור, בעיני רבים זוהי הפקרה של אדמות מדינה שייפלו למרמס החמאס והג'יהאד, זהו ללא ספק שינוי חד-צדדי של גבולות המדינה ללא הסכם נגדי כלשהו, הכתובות על הקירות כבר זועקות שההינתקות קורעת את העם וביניהם כאלה שמוכנים להיקרע מחלק מן העם, יש חשש כבד מפני מלחמת-אזרחים, ואולי יש כאן אפילו סכנת חיים ממש.
עוד בטרם תיפול הכרעה בדבר קיומו של משאל העם (איזה עם?), כדאי לה לכנסת לבדוק אם החלטה על הינתקות חד-צדדית, ראוייה לרוב מיוחס. יכול להיות שהדבר יְיַתֵּר את המשאל היקר.
