כאשר היהודים, בני ישראל גורשו ממולדתם, ממלכת יהודה וישראל, הם השאירו מאחוריהם חלל ריק-וואקום. את הוואקום הזה מילאו אימפריות זרות עוינות, שבאו והלכנו, שהשתמשו בארצם של היהודים כנקודה אסטרטגית תוך הזנחה והרס. כפי שמארק טוויין מתאר את ארץ ישראל
בספרו "התמימים בחו"ל", המורכב מסדרה של מכתבים כל נסיעותיו ברחבי העולם, (החברה האמריקנית להוצאה לאור, 1869).
"מכל האדמות שיש להן נוף עגום, פלשתין חייבת להיות הנסיך ... הגבעות שוממות ... העמקים הם מדברים מכוערים ... ים המלח וים הגליל בין מתיחה עצומה של גבעה ומישור כשהעין נשענת על גוון לא נעים ... זה חסר תקווה, מדכא, אדמה שבורת לב ... "
במשך אלפיים שנה בגלות, היהודים לא יכלו לצבור כוח ולחזור הביתה, לארץ ישראל, הם היו מפוזרים ורמוסים מדי. רדיפות אינסופיות שברו את הרוח שהנחתה את האומה האמיצה ישראל, ששלטה בארץ, מנהר הירדן לים התיכון ומעבר לו, במשך מעל לאלף שנים.
השנה, בעת שקראתי את התפילות במחזור לראש השנה נתקלתי בפיסקה הבאה: "אלהינו ואלהי אבותינו, תקע בשופר גדול לחירותינו, ושא נס לקבץ גלויותינו, וקרב פזורינו מבין הגויים, ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה, ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם, ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו, כמצווה עלינו בתורתך על-ידי משה עבדך, מפי כבודך כאמור."
למה יהודים עדיין קוראים ומתפללים במילים אלו? - היות שלא כל היהודים חזרו הביתה כדי למלא את החלל שהשאירו מאחורים בציון, לפני 2000 שנים. אבל אלו ששבו, בנו ובונים את מדינת ישראל המודרנית יוצרים עכשיו וואקומים מסוכנים חדשים.
ב 24 במאי, שנת 2000, "רצועת הביטחון" של ישראל בדרום לבנון הפכה להיות "האזור המשוחרר" של לבנון כשהחיילים הישראלים האחרונים יצאו מדרום לבנון, וסיימו, במהירות, את 22 שנות הנוכחות של ישראל. בחסות חשכה וגיחות של חיל האוויר של ישראל, טורים של טנקים ונגמ"שים של צבא ישראל נעו דרומה כשהמחבלים, לוחמי הגרילה האיסלאמיים של החיזבאללה, מלאו את הוואקום הצבאי וחגגו את מה שהם כינו "הנצחון המפואר" של נסיגה הישראלית.
15 באוגוסט, 2005 ישראל החלה בהינתקות החד-צדדית של היישובים היהודים של גוש קטיף. במשך תקופה של כמה ימים, כוחות הביטחון הישראלים פינו את 8,600 התושבים שהתגוררו ב-17 יישובים, הרסו את מבני המגורים ובתי הכנסת והעבירו קברים. הפינוי הישראלי מרצועת עזה הושלם ב-12 בספטמבר 2005. אירגון הטרור הרצחני חמאס מילא את הוואקום שישראל הותירה מאחוריה.
פוליטיקת ארה"ב השאירה וואקום במצרים, עירק ולוב, והוואקום הזה במהירות התמלא בקבוצות קיצוניות שאין להן כוונות לבנייה, אלא להרוג ולהרוס. יש ללמוד מכך לקח כללי, ויותר מכך, הלקח, ישר לתוך הלב ומוח, ממנו ישראל חייבת להסיק מסקנות.
אם ישראל תפנה כל חלק שהוא משטחי יהודה ושומרון, היא תשאיר מאחוריה וואקום. אם ישראל תאפשר את הקמתה של מדינה ערבית-מוסלמית פלשתינית על אדמות אלה במרכזה, ללא ספק, ולא ניתן לצפות לאחרת, הוואקום הזה, יתמלא באזרחים מאותו סוג של אירגוני הטרור שמילאו את לבנון ועזה, הסוג של החמאס והחיזבאללה.
בהתבסס על כל הוואקומים שישראל כבר השאירה מאחוריה, שהתמלא באלמנטים הגרועים ביותר של אויבי ישראל, אלה שמדברים על "פתרון שתי המדינות", שפירושו, מדינה ערבית-מוסלמית ביהודה ושומרון, לא חושבים עם מה הוואקום הזה לבטח יתמלא.
למרבה הצער, אנו עדים לגל העליה של האיסלאם האכזרי וצמא הדם בעולם, שיהפוך לגל עוד יותר הרסני, שמטרתו העיקרית ליישם ח'ליפות איסלאמית, בתקווה בכל רחבי העולם.
ככל שהאנשים קרובים יותר לדת, הם רחוקים יותר מאלוקים. האיסלאם וחסידיו המוסלמים הם רחוקים מאנושיות, רוחניות ואלוקים כמרחק כדור הארץ מהמאדים...
ישראל, היזהרי; ראי הוזהרת.
