העונש של מצרים בסיני
כפי שפרשנו בעבר, מצרים חימשה את ערביי עזה במשך 25 שנה דרך הבדואים בסיני. כולם נהנו מהסחר בנשק הזה. המצרים, הבדואים, והעזתים שקבלו אלפי טונות של חומר נפץ ונשק, הכל בזכות סיוע אירופאי, ישראלי, ואמריקני. אמנם, עם הזמן הבדואים למדו לשמור חלק מהנשק לעצמם והקימו מיליציה עצמאית בסיני. שם כמו בנגב, הם דרשו דמי חסות על צינור הגז שעובר בשטחם, ואם לא, הוא יתפוצץ. הצבא המצרי קלט שהוא לא מסוגל להכניע אותם מאחר שבידם נשק רב. בפועל, אפשר להגיד שהמצרים אבדו את סיני. שם הם לא שולטים צבאית, הם לא מסוגלים להשליט את הסדר. המשמעות של סגירת צינור הגז לישראל וירדן היא אובדן מיליארדי דולרים הכנסות ללא כל תמורה.
מצרים בעד איסלאם אבל נגד אסד
המצריים רואים בנטבחים בסוריה את אחיהם. לכן הם מאוד כועסים על אסד. אסד החילוני (עלאווי) טובח באנשי חמת הסונים הדתיים. מצד שני הם רוצים בקירבת האומות הערביות נגד ארה"ב וישראל. עם כל זה אירן לא סובלת ביקורת נגד שותפם אסד כפי שהיא הוכיחה זאת בעת ביקור מורסי באירן. לכן למרות כל החיוכים והנסיעות, אהבה רבה אין שם.
החמאס והאחים המוסלמים
החמאס מהווה את הזרוע העזתית של האחים המוסלמים, אותו ארגון שמורסי עומד בראשו במצרים. מטרתם לאחד את העולם הערבי תחת עקרונות דתיים סוניים חזקים. לכאורה, אמורים להיות קשרי אחווה בין שני הפלגים הללו, אלא שזה מסובך גם שם, כפי שזה מסובך בכל העולם הערבי שסובל ממחלת הכבוד והשחיתות. החמאס מחזיק בשטחו אנשים שנלחמים בשלטון המצרי, והם לא רוצים למסור אותם (הם עלולים להיראות כבוגדים, והערבים לא נוהגים לחבק את הבוגדים שלהם כמו בישראל). לכן למרות השנאה המשותפת לישראל, לא חסר להם על מה לריב. יש ארגונים ברצועה שרוצים בהסלמה נגד ישראל גם כשזה מעוניין דווקא ברגיעה.
סוריה המדממת והחיזבאללה
בשאר אסד נלחם נגד מתנגדי שלטונו, למרות שמתנגדיו באים מאותם אזורים שנלחמו נגד אביו. הוא נוהג בהם באיפוק יחסית לאביו לאחר שזה הרג 40,000 אזרחים בתוך שבועיים.
כדי לצמצמם את סירוב הפקודה מתוך חייליו, ולחסל את חייליו העריקים, אסד נעזר בחיילי חיזבאללאה מיומנים, שנלחמים שם קשות. הם גם נלכדים וגם נופלים עבורו, דבר שעם ישראל יכול רק לברך עליו, בידוע שבכל עימות עתידי באזור, צה"ל יידרש להתעסק איתם.
לבנון מסובכת תמיד
המקום בעולם שבו הכי הרבה עדות, הוא ללא ספק לבנון. המדינה העשירה ידעה למשוך ערבים ומוסלמים מכל העולם לצורכי המסחר שלה. זה לא ממש מוסיף ליציבותה. לאחר בריחת צה"ל משם, כל הפלגים עשו שכם אחד נגד האויב המשותף: ישראל. למרות זאת, רוב הלבנונים סובלים מהמלחמה, שגם מגיעה לשטחם ממש מדי פעם.
סוף הרומן בין אסד והפלשתינים, ברוגז בין הערבים ורוסיה
חיילי אסד פשטו על מחנה פליטים פלשתיני בירמוק הרגו ועצרו כמה מאות אנשים. הפלשתינים שאהבו כ"כ את אסד ואת סוריה, כבר חושבים אחרת. מזכיר הליגה הערבית מאשים את רוסיה וסין בהמשך המשבר בסוריה.
טורקיה כבר לא ממש חברה של אירן וסוריה.
טורקיה שהתקרבה מאוד לסוריה ולאירן בשנים האחרונות, רואה את עצמה כמעט בעימות חזיתי נגד סוריה וברוגז נגד אירן. אחרי הפלת המטוס שלהם לפני כמה חודשים, צבא סוריה התחיל לירות השבוע כמה פגזים בתחום טורקיה, זאת הגיבה לתוך שטח סוריה. מלחמה אין שם, אבל ייקח להם עוד כמה שנים לבוא להתחבק. הכל היה כל כך יותר פשוט בזמן המרמרה, כשכולם היו נגד ישראל!
ישראל קונה שקט מאבו-מאזן עם מסים של אזרחי ישראל
גם ברחובות רמאללה, יצאו הערבים להפגין נגד יוקר המחיה. מיד נתניהו נחלץ לעזרה. הוא הביא 250 מיליון ש"ח לאבו-מאזן, במטרה לעזור לרצות את אנשיו, והגדיל את מספר אישורי העבודה לפועלים פלשתינים. מדינת ישראל מתמידה בטעות הבסיסית שלה, שאם יש לך אויב, והוא שונא אותך ורוצה לקחת את מקומך, אז תן לו כסף ונשק והוא יהפוך לחבר, ותוכלו לחיות בשקט ובשלווה. על זה בנויים כל הסכמי אוסלו. על-פי המנטרה הזאת חיה ממשלת ישראל עד היום הזה.
מה לעשות? מדובר דווקא על הזדמנות
דווקא כל המלחמות הפנימיות האלו, כולל ביש"ע, מחלישות את האויבים של ישראל. יש לברך עליהן, ובוודאי לא לסייע להם להפסיק. החלשת הכלכלה הפלשתינית צריכה להיות יעד לאומי ממדרגה הראשונה, בניגוד טוטלי למקובל היום. הרי כבר מאות אלפי ערביי יש"ע עזבו מרצונם למדינות אחרות בגלל המצב הכלכלי דווקא. הפלשתינים הם אויבי מדינת ישראל היעילים ביותר. הם אלו שמצליחים הכי טוב להעסיק את צה"ל ולגרום לדמוניזציה של ישראל בעולם. הם מייצרים עשרות אירועים חבלנים בחודש, גונבים מים, חשמל, שטח, הם גורמים לזיהום מכוון של מי התהום. בגללם, לירושלים אין שדה תעופה פעיל, ועוד. בנוסף לכל זה הם מצליחים לגרום לסכסוך עמוק בחברה הישראלית. מדינת ישראל, עם ישראל, צריך לראות בקריסה הכלכלית של הרשות הזדמנות לחיזוק כלכלת ישראל דווקא. כל זה כמובן בלי לפתוח דווקא במלחמה, כל עוד שזה לא האינטרס של ישראל.
