אפקט הדומינו ו"האחים המוסלמים" בירדן

על "האחים המוסלמים" בירדן עובר תהליך של היחלשות ונסיגה. זאת לאחר הצלחתם בהשגת תמיכה עממית עקב דרישתם לבצע רפורמה בשלטון, בשיטת הבחירות, בריסון המחירים של המזון והדלק ובמיגור השחיתות.

עם זאת, חשוב לציין כי אפילו כשהפגנות המחאה לאחר תפילות ימי הששי היו בעיצומן, הן לא יצאו מכלל שליטה, ומלבד מקרים בודדים, לא היו במהלכן מעשי הרג. או כפי שנהגו שלטונות הביטחון הירדניים לציין, ההפגנות נעדרות ארונות מתים. זאת, בהבדל ממה שמתרחש במדינות ערב אחרות.

ירידת קרנם של "האחים המוסלמים" בירדן, ושל מפלגתם המכונה "חזית העבודה האיסלאמית", נעוצה בכמה גורמים:

• כשלון משטרם של "האחים המוסלמים" במצרים, שהם ארגון פן-ערבי, משפיע על שלוחותיו במדינות ערב כמו באפקט דומינו. כך, כשלונה של תנועת האם במצרים וסיום שלטונו של מווחמד מורסי היכו את הנהגת "האחים המוסלמים" בירדן מכה קשה. יתירה מזו, הכאוס ששלט במצרים עקב עליית "האחים המוסלמים" לשלטון ב-30 ביוני 2012, ובמיוחד התדרדרות המצב הכלכלי, הרתיעו את כלל העם הירדני והדליקו אצלו נורת אזהרה, שמה שקרה במצרים עלול לקרות גם בירדן אם "האחים המוסלמים" יגיעו לשלטון.

• היחס של שלטונות ירדן ל"אחים המוסלמים" שונה מיחסו של פיקוד הצבא המצרי לתנועת האם. בירדן, "האחים המוסלמים" אינם חוששים ממסע טיהור נגדם. זה מעולם לא התרחש, גם בתקופת שלטונו של המלך חוסיין. תמיד שרר בין שני הצדדים דו-קיום של פשרה בנוסח "כבדהו וחשדהו". היו אפילו תקופות שבהן נטלו "האחים" חלק בשלטון ושימשו שרים בממשלה. נוכח מסכת יחסים ארוכת שנים זו, קטנים הם הסיכויים שיקרה בירדן מה שקרה במצרים.

• למרות ההפגנות הסוערות, נכשלו "האחים המוסלמים" בהכתבת חוקה חדשה לבחירות שתפעל לטובתם. בינואר 2013 החרימו את הבחירות לבית הנבחרים, במטרה לשלול בכך את הלגיטימיות של תוצאות הבחירות. בנוסף, האמינה הנהגת "האחים המוסלמים" בירדן, כי המשבר הכלכלי העובר על המדינה עקב כניסתם של כחצי מיליון פליטים סוריים לשטחה, יסייע לה לזרוע אנרכיה ולזעזע את משטרו של המלך הירדני. אך תחזית התנועה קרסה בעקבות הסיוע שנתנו למשטר מדינות המפרץ וארצות-הברית.

בשנתיים האחרונות הגיש עבדאללה מלך סעודיה לירדן סיוע של שני מיליארד דולר. באיגרתו למלך הירדני כתב מלך סעודיה: "זהו סיוע לעמנו", שכן סעודיה ומדינות המפרץ רואות בירדן את השער הצפוני לשמירת ריבונותם, והן יודעות כי בהתאם לאותו אפקט דומינו - עליית השפעתם של "האחים המוסלמים" בירדן תשליך לרעה גם עליהן.

• "האחים המוסלמים" בירדן סובלים משסע פנימי בדומה לשני הפלגים של התנועה האיסלאמית בישראל: הפלג הקיצוני בצפון והמתון - בדרום. כך, בירדן שורר קרע המשקף פיצול חברתי ארוך שנים בין הבדואים הירדניים תושבי ירדן המקוריים וגם אלה שהיגרו אליה מסעודיה לבין האיסלאמיסטים שבאו מיהודה ושומרון. מנהיג "האחים המוסלמים" בירדן, סעיד אלהמאם, הוא ממוצא פלשתיני מג'נין, והוא הנותן את הטון הקיצוני. ביוני 2012 ביקר ברצועת עזה בלוויית 100 פעילים והכריז שם כי ראש ממשלת טורקיה, טאיפ ארדואן, ישחרר את פלשתין. .

ב-2010 הגיעו הקרע בין שני הפלגים לשיאו כשאירעו התנגשויות בין שני הפלגים. אחד ממנהיגי הפלג המתון של חזית העבודה האיסלאמית רחיל גורביאה הכריז על יוזמה בשם "זמזם" שנשאה דגל של רפורמה חברתית, כלכלית ומדינית מתונה ובת ביצוע, שמטרתה הייתה לנשל את הנהגת "האחים המוסלמים" הקיצונית ממעמדה. ואילו בבחירות האחרונות שהתקיימו בראשית 2013, כשהנהגת "האחים המוסלמים" החרימה את הבחירות, הוקמה מפלגה איסלאמית מתחרה בשם "אלווסט" - המרכז - שקיבלה 16 מנדטים מתוך 150, ובכך נחלה ההנהגה הקיצונית מכה קשה.

לסיכום, עם כשלונם של "האחים המוסלמים" במצרים וסילוקם מן השלטון, שלוחתם הירדנית ספגה מכה. ירדן נשמה לרווחה, והמלך עבדאללה היה החלוץ שהגיע לקהיר כדי לברך על המוגמר.