|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
אוהד קנולר ורון ריכטר / גיבור הלובי [צילום: ז'ראר אלון]
|
|
|
עוצמתו של האדם הקטן
|
|
כמו אנטון צ'כוב, מתמקד המחזאי קנת לונרגן בבעיותיו של האדם הקטן, החלוש, לכאורה. כשלמעשה בכוחו לשנות גורלות של הסובבים אותו. תיאטרון חיפה מעלה ב"גיבור הלובי" דמות שאולי תהפוך לסמל. השחקן ודאי
|
|
יכולתו המופלאה של המחזאי, התסריטאי והבימאי קנת לונרגן (1962, ברונקס, ניו-יורק) לבנות טקסט של מחזה (או סרט, שעבור שניים מהם היה מועמד לפרס האוסקר: "מישהו לסמוך עליו" ו"כנופיות ניו-יורק") היא בדיאלוגים המלאים תום מצד אחד, ושנינות בסוף כל משפט מצד שני. את השנינות הזו השכילה המתרגמת רנה ורבין להעביר בצורה קולחת, עסיסית וקולעת למטרה. לכאורה - פשטות בטקסטים, אך בעדם מבצבצות בעיות אתיות רציניות ביותר. עד כמה ללכת עם היושר ועם גילוי האמת? האם ניתן להיות ישר, ובעת ובעונה אחת לא להרע לסובבים אותך? ג'ף (רון ריכטר), איש הביטחון בלובי של בניין מגורים, עובד שם רק כדי לחסוך כסף שיאפשר לו לשכור דירה, ולחדול לגור אצל אחיו. סביבו חגים מנהל המשמרת, הקב"ט נורמן ( נורמן עיסא), וביל, שוטר מקוף ( אוהד קנולר), שמגיע תכופות כדי להתייחד עם אחת הדיירות בבניין, נערת ליווי מבוקשת, בעוד השותפה שלו למשמרת וקשר אישי, דון (אלמה דישי), ממתינה לו בלובי. רמז לביקורת של המחזאי על המשטרה. בעוד ביל עושה מה שעושה, איש הביטחון בלובי, איש קטן עם חוש הומור גדול, מנסה להעביר את הזמן בפטפוט עם דון. תחילה היא מסויגת, ומנסה לשמור על תדמית השוטרת הקשוחה. אך לאט-לאט היא הורידה את המגננות, וחושפת בפני ג'ף את הנקודות הרגישות והפגיעות שבה. בה בעת, נורמן במצוקה. את אחיו מאשימים בהשתתפות ברצח, ונורמן הקשוח - בבעיה. האם להסכים להעיד שאחיו היה איתו באותו ערב, ובכך למחוק אותו מהתביעה, או שלהיות ישר. אין לו ברירה, והוא מעיד כפי שאחיו הצהיר במשטרה. בסיבוב הקבוע של נורמן לבדיקת רמת השמירה, כדי "לנקות" את המחלקה לדבריו, הוא מגלה לג'ף את בעיותיו. וכך נעשה האיש הקטן, לבעל המידע היכול להפליל את כל אלה שבוטחים בו. האם ישמור להם אמונים ויסתיר את המידע מהמשטרה, או שיעיד על הידוע לו? על כך נסוב ציר המחזה. וזו השאלה שמציב המחזאי בפני הקהל. נוקשותו של נורמן שמתפוגגת אף היא בפני ג'ף, רגישותה של דון המתגלה במשחקה המבריק של אלמה דישי (מ"איש חשוב מאוד") שיכולותיה מתפרשות על כל תחומי הדרמה והתיאטרון, הופעתו המאצ'ואיסטית מלאת הכוחניות של אוהד קנולר שטבולה בהמון קסם וחן (די לו בחיוך כדי להמחיש זאת), והופעתו המוחצת והמרשימה של רון ריכטר כגיבור הלובי הם ההמחשה המוצלחת לדרמה הצ'כוביסטית שכתב לונרגן האמריקני. דמות האדם הקטן, הכלומניק לכאורה, הופכת כאן להיות הרת-גורל לשאר הדמויות במחזה. כדי להיות כזה, דרושים הרבה חן ואמפטיה שהקהל חש כלפיו, כך שדווקא הדמות האפורה הופכת כאן לגיבור. גיבור הלובי. התפאורה של נטע הקר ריאליסטית ומדויקת. התלבושות של דליה פן אותנטיות כך שאתה חש שהנך בתוך האירוע. המוזיקה של אלדד לידור מעניקה קצב וחיות מול הקטעים האינטימיים החושפים סודות, והבימוי של משה נאור מבריק כתמיד. הצגה עם תוכן עכשווי שמדבר לכל אחד, ומשחק של ארבעה שחקנים מעולים, בבימוי משובח. |
|
אלמה דישי ורון ריכטר [צילום: ז'ראר אלון]
|
|
|
|
| תאריך:
|
01/06/2015
|
|
|
עודכן:
|
01/06/2015
|
|
עליס בליטנטל
|
|
תגלית מרעישה! אשתו של אדולף אייכמן ביקרה אותו בתאו לפני שהוצא להורג! וואו!!!
|
|
|
|
|
"בעזה יש שלטון עצמאי שמתנהל כמדינה. בתוך המדינה יש ריבון שהוא חמאס. לחמאס נכון לעכשיו אין תחליף". כך קבע אלוף פיקוד הדרום, סמי תורג'מן, בכינוס שנערך באחרונה בנחל עוז. אולם הארגון ניצב כיום בפני אתגרים מורכבים מבית ומחוץ. ראשית כל, עליו לקדם את השיקום המקרטע והאיטי של הרצועה ולהעלות את רמת חייהם הירודה של תושביה. שנית, עליו לשפר את מעמדו מול הנהגת הרשות הפלשתינית, המובלת בידי פתח, ולהתגבר על השסע והניכור ההולכים ומעמיקים בינו לבינם. שלישית, עליו לשמר את התשתית הצבאית, האמורה לשמשו בסבב העימות הבא עם ישראל - אם אכן יתחולל. תוך כדי כך, חמאס נדרש להתמודד עם קבוצות הג'יהאד הסלפי, שהמאבק בינו לבינן הולך ומסלים. לבסוף, עליו לתמרן - פוליטית וכלכלית - בתווך המורכב שבין האיסלאם הפוליטי/'האחים המוסלמים', המנחה את קטר וטורקיה, לבין מדינות ערב הפרגמטיות, ולבין אירן, המובילה את הציר השיעי הרדיקלי במזרח התיכון.
|
|
|
|
|
אחת מגאוותיו של יוחנן דנינו - לצד העלייה הדרמטית במספר המעצרים - היא שיפור השירות שהמשטרה נותנת לאזרח. מפקח אורן בואנו כנראה לא שמע על זה, ואולי יש בכך כדי ללמד על מידת העדר החלחול של תודעת השירות לדרגי השטח במשטרה.
|
|
|
|
|
רבים זוכרים את הסרט שהפך לקאלט, חולה אהבה משיכון ג', מאת שבי גביזון. הבימאית עדנה מזי"א (משחקים בחצר האחורית, היה או לא היה, המורדים) השכילה לבחור צוות שחקנים, רובם צעירים ורעננים, שבמשחקם המגובש והמוצלח מיצקו את הצלחת הסיפור להצגה מבדרת, מהנה מאוד, עם נשמה ורגש שנוגעים בכל אחד. כל זאת - בתפאורה מקורית וייחודית ביותר של סשה לישיאנסקי הכה יצירתי, עבודת הווידאו הנפלאה ברקע בעיצובו של נמרוד צין, תאורה מצוינת של נדב ברנע, תלבושות של אורנה סמורגונסקי, ומוזיקה מקורית של יורם חזן ועמי רייס.
|
|
|
|
|
שלושה מתרגמים: יהושע בן-ציון, אלישע בן-מרדכי ואיריס ברעם, חברו או הגישו תרגומיהם, כדי שאפשר יהיה לכרוך את המבחר הגדול הזה, שמכיל יצירות כמו "הנביא", "המשוגע", "הנודד", "מיתת כלולות", "הנביא והתלמיד", "דברי הנביא" ו"אמרותיו של הנביא". כמו-כן, מובאים בספר רישומים בשחור-לבן, מעשי ידיו של ג'ובּראן ח'ליל ג'ובּראן עצמו, שכן בתחילת דרכו עסק בפיסול ובציור ורק בשלב מאוחר יותר פנה אל השירה. הוא נולד בלבנון בשנת 1883 למשפחה נוצרית-מרונית (ארמית) ומת מחוץ למולדתו, שם העביר את רוב שנותיו וסיים אותן בהיותו בן 48 שנים ממחלה.
|
|
|
|
|
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
