אחת מגאוותיו של יוחנן דנינו - לצד העלייה הדרמטית במספר המעצרים - היא שיפור השירות שהמשטרה נותנת לאזרח. מפקח אורן בואנו כנראה לא שמע על זה, ואולי יש בכך כדי ללמד על מידת העדר החלחול של תודעת השירות לדרגי השטח במשטרה.

ניידת משטרה ניצבה (יום ב', 1.6.15) בחניית אוטובוסים ליד הבורסה ליהלומים ברמת גן כאשר שתי דלתותיה פתוחות. מחוצה לה ישבו להם בנחת, בצל תחת העץ, שני שוטרים. אחרי כמה דקות ניגשתי לשוטר שלישי, שבדיוק יצא מהניידת, ושאלתי האם הוא סבור שהחניה של הניידת היא תקינה.

"אולי זה שמאחור בדיוק ניסה לשדוד?", ענה לי בשאלה - שלא ממש ענתה לשאלה שלי, כי כאשר תופסים חשוד, אין לכאורה סיבה להישאר דקות ארוכות בשטח; וגם אם כן, יש מספיק מקומות חניה חוקיים שאינם מפריעים לתנועה. ואז התערב בואנו, שהורה לשוטר: "אל תענה לו". השוטר ניסה בכל זאת להסביר, אבל הפקודה חזרה: "אל תענה לו". שאלתי פעמיים את בואנו האם לאזרח לא מגיעה תשובה, אבל הוא בהחלט מאלו שנותנים דוגמה אישית: הוא התעלם ממני לחלוטין, סובב את הגב והסתלק. ממש 100 לשירותך.