הסכם הגרעין עם אירן: מה מריץ את אובמה?

רבים ממבקריו של ראש הממשלה בהתייחס לפלוגתא הנוקבת עם נשיא ארה"ב אובמה בעניין הסכם הגרעין עם אירן, מטפחים שתי הנחות מוצא כמו-אקסומטיות - האחת, ההסכם הוא בבחינת עובדת מוגמרת שיש להשלים עמה, והאחרת, אין לעלוב בכבודו של הנשיא האמריקני שאנו סמוכים על שולחנו אך גומלים לו ברעה תחת טובה.

גישה זו מאופיינת במעין סטריליות מחקרית, שכוחה יפה אולי למחלוקות בעניינים בילטרליים שאין להן נגיעה לסוגיות קיומיות, ובמסגרתן נכון יהיה לקוד קידה ולכבד בהכנעה את התכתיב המעצמתי.

בהקשר זה מעניינת העובדה כי ראשי הממשל האמריקני ובראש וראשונה הנשיא בכבודו ובעצמו, ראו לנחוץ להתלות במספר "לשעברים" בכירים מקרב יוצאי מערכת הביטחון הישראלית כתימוכין ערכיים וכבדי משקל כדי לסתור את עמדתו של ראש ממשלת ישראל השוללת את הסכם הגרעין מיסודו. בה בשעה, פורסם בתקשורת הישראלית מכתבם של עשרות קצינים ונושאי תפקידים בכירים לשעבר במערכת הביטחון אל ראש הממשלה, בקריאה "לרדת מן העץ" בהתייחס למחלוקת החריפה עם נשיא ארה"ב. לא ייפלא הדבר אם יתחוור כי לאותם "לשעברים" יש "תג זיהוי" פוליטי שאינו עולה בהכרח בקנה אחד עם מדיניות ממשלת נתניהו.

הוא הדין בהתייחס לקמפיין המוסווה של "הבית הלבן" המדרבן קבוצות ייעודיות בארה"ב לפרסם מכתבי תמיכה בהסכם הגרעין, דוגמת מכתב ה-מדענים ולאחריו מכתב הקצינים בדימוס שהמען הוירטואלי שלהם הוא הקונגרס האמריקני בכלל והסנטורים והצירים הדמוקרטיים בפרט.

לגופם של דברים, העולם ניצב משתאה לנוכח הסיטואציה המעמתת בגובה העיניים, את נשיא המעצמה הגדולה בעולם אל מול ראש ממשלה של מדינה זעירה. העובדה שהנשיא אובמה נחרץ בנחישותו לעקוף כל מכשול בדרך ליישום הסכם הגרעין, גם לנוכח ההתנגדות המאתגרת של הרוב הרפובליקני בגבעת הקפיטול מאששת את התחושה כי המדובר במעין "קרב חייו" של הנשיא היוצא. נתניהו מצידו גמר אומר למנוע את התחמשותה של אירן בגרעין, איום הנתפס בישראל כ קיומי ולפיכך מחייב מאבק איתנים שתכליתו נטרול תשתית הייצור הייעודית באירן.

למתבונן מן הצד נראה כי קמפיין האידיאליזציה של הסכם הגרעין מבית היוצר של הנשיא אובמה כמעט עובר את גבולות הטעם הטוב מעצם "חזון אחרית הימים" שהוא מנסה להנחיל בתודעה. גם הדרך הכמו-אלגנטית שבה נוקטים ראשי הממשל בהנמקת ההתגמשות במיקוח מול אירן נראית פטטית במקרה הטוב, כאילו המחיר שמשלמת אירן הוא חסר תקדים, ומנגד, כאילו ה"קווים האדומים" האמריקניים הם פרי דמיונם של גורמים אינטרסנטיים.

בהקשר זה מן הראוי לתת את הדעת לדברים הרואים אור (10 אוגוסט 2015) ביומון האירני השמרני "קייהאן" המשקף בד"כ את הלכי הרוח בסביבתו של המנהיג הרוחני חמינאי, לפיהם "ההסכם רחוק מלהיות מושלם ומדויק וסובל מאי-ודאויות בנושאים חיוניים". יתר על כן, האחראים על ההסכם מן הצד האירני "מתעקשים להסתיר מן המחוקקים היבטים מהותיים הנוגעים לתכני ההסכם" ובכך הם פועלים בסתירה להוראתו הברורה של המנהיג העליון של המהפיכה. יש לתהות האם אין בכך כדי לרמז על נסיון אירני עתידי לחלץ וויתורים נוספים מידי המעצמות?

הנשיא אובמה לעומת זאת מאמין כי הסכם הגרעין יזריק תשומות שישפיעו על שינוי פני המשטר באירן ובכך תצטמצם המוטיבציה להפרתו. הנשיא שכח כפי הנראה כי בשנת 2009 כאשר "מהפיכת הירוקים" צברה תנופה ושיוועה לדרבון מצד ארה"ב, ביכר אובמה להפנות עורף לצעירים האירניים שוחרי החופש...

יתר על כן, לשיטתו של הנשיא אובמה, מתנגדי ההסכם אינם מבינים את המציאות הפנימית באירן! ברומזו כי להבדיל אלף אלפי הבדלות, ארה"ב מבינה לעומקם את נבכי החברה והמשטר באירן. אם להתבסס על "הישגי" הדיפלומטיה האמריקנית במזה"ת בתקופת נשיאותו, ברור כי הדברים מדברים בעבור עצמם. הטעויות הקולוסאליות של ארה"ב בפתיחות כלפי האיסלאם הניבו פירות באושים בדמות ה"אביב הערבי" אשר חירבו כל חלקה טובה במדינות ערב, כרסמו באיתנות הקשר עם בנות הברית המסורתיות של וושינגטון במזה"ת וחיזקו מגמות של עליית האיסלאם הרדיקאלי בדגש לפריחת ארגון "המדינה האיסלאמית".

טוען הנשיא האמריקני כי קהילת המודיעין שלו תחשוף בזמן אמת כל ניסיון אירני להפר את תנאי הסכם הגרעין, כך שהבקרה המעצמתית מתקרבת ל-FULL PROOF (הוכחה מוחלטת). כלום נעלמה מעיני הנשיא העובדה הנחרצת שמתקני הגרעין המרכזיים המשרתים את המסלול הגרעיני הצבאי באירן (נתאנז ו-פורדו) פעלו בחשאי עד אשר נחשפו ע"י גולים אירניים ולא ע"י סוכנויות המודיעין של ארה"ב!. בעניין זה עדיין מהדהדת קביעתו של הגנרל מייקל פלין, לשעבר ר' המודיעין של הפנטגון (DIA) לפיה מסתמן כי "ממשל אובמה אינו יודע בביטחון מה הן כוונותיה של אירן לגבי השימוש בטכנולוגיה הגרעינית שלה; למרות זאת דוחף הממשל להסכם גרעין עם טהרן."

גם ר' ה-CIA לשעבר, הגנרל מייקל היידן הטיל ספק ביכולות המודיעין האמריקני בהקשר זה כאשר סתר את קביעתו של מזכיר המדינה ג'ון קרי כי "יש לנו תמונה מליאה לגבי פעילות העבר של אירן בתחום הגרעין הצבאי". לדבריו, "אין ולו קצין מודיעין אמריקני אחד שיהיה כה נחרץ בהתייחס לתמונה העובדתית ביחס לממד הצבאי של תוכנית הגרעין האירנית".

גם אם איש לא יודה בכך, ניכר כי המעצמות בחותמן על הסכם הגרעין, טשטשו, ככל הנראה ביודעין, את הפן הצבאי של תוכנית הגרעין האירנית ונטו להיאחז ב-"פאתווה" המייוחסת למנהיג הרוחני אייתולה חמינאי האוסרת על פיתוח נשק גרעיני, גם כאשר העובדות חשפו מניפולציה אירנית לכל אורך הדרך. לא בכדי מנסה ממשל אובמה להציג חזות של תמימות דעים בקרב הגורמים המקצועיים בארה"ב בסוגיה זו, הגם שדלפו ידיעות בדבר "השתקה" של קולות אחרים במערכת הביטחונית.

יש לתהות שמא המסע הטוטאלי של הנשיא אובמה לעקיפת משוכת הקונגרס האמריקני בהליכים הדמוקרטיים לאישור הסכם הגרעין עם אירן מקבל מידה של ציביון של "פקודה שדגל שחור מתנוסס מעליה".