העולם מזועזע מהטרגדיה של היזידים בצפון עירק: קבוצה שתרבותה בת אלפי שנה שהצליחה לצלוח היסטוריה בעייתית מאוד, עומדת כיום בפני השמדה בידי אנשי "מדינת האיסלאם", הרוצחים את הגברים ומוכרים את הנשים, הנערות והילדות לעבדות. העולם רואה ובעיקר שותק. פרט למאמר פה ומחאה שם, העולם עושה מעט מאוד מאמץ לתת ליזידים מטרייה אווירית ולהגן עליהם. אולי גם כי אין מילים חמורות דיין כדי לתאר את התיעוב שחשה האנושות כלפי השמדת עם זו. אבל הסיבה העיקרית לשתיקה היא כי העולם רועד מפחד מפני הג'יהאדיסטים של "מדינת האיסלאם".
הכוח היחיד הנגדי הנמצא בסביבת היזידים הוא המיליציה של הכורדים בעירק, הפשמרגה. אולם אסונם של היזידים נובע גם מכך שבצפון עירק יש הבנה, ואולי אפילו הסכם, בין "מדינת האיסלאם" והפשמרגה שהכוח הכורדי לא יגן על היזידים, ובתמורה תניח "מדינת האיסלאם" לכורדים לחיות בשלווה. היזידים מספרים שהתנהגות הכורדים אליהם לפעמים אינה פחות אכזרית מזו של "מדינת האיסלאם". מכאן יש להסיק שתי מסקנות עיקריות: האחת, כי לא ניתן לסמוך על המיליציה הכורדית בכל מה שקשור עם הצלת היזידים, והשנייה, כי המיליציה הכורדית אינה הכוח שיילחם ב"מדינת האיסלאם" בנחישות הנחוצה כדי לחסל אותה, בין אם אינה מסוגלת או אינה מעוניינת בכך.
מה ניתן אפוא לעשות כדי להציל את היזידים, וקבוצות נרדפות נוצריות הנמצאות בעירק כמו הכלדאים, האשורים, הנסטוריאנים והארמים, שגורלן דומה מאוד לגורל היזידים, וחלק גדול כבר מאנשיהן נמלטו על נפשם לחו"ל. בנוסף, יש קבוצות לא איסלאמיות אחרות בעירק הסובלות גם הן מידי האיסלאמיסטים, כגון הסבאאים, המנדעים, הזורואסטרים והבהאים, שכולם נחשבים כופרים ועובדי אלילים, ולכן גורלם הוא כגורל היזידים והנוצרים. חשוב לציין כי מלבד הבהאים, כל העדות והדתות האחרות הללו עתיקות יותר מהאיסלאם, וכמו היהודים - היו בעירק מאות ואלפי שנה לפני שכבשו אותה המוסלמים במאה השביעית לספירה.
הפתרון הציוני כמשל
על כל פתרון לבעיית המיעוטים של עירק להתבסס על ההכרה שמדינת עירק כיום אינה מסוגלת להגן על שטחה ועל תושביה. רבע ממנה נכבש בידי "מדינת האיסלאם", ועוד חמישית ממנה הוא חבל כורדי אוטונומי במידה רבה שאינו סר למשמעתה. השיתוק הפוליטי שממנו סובלת עירק מאז ששוחררה מהדיקטטורה של
סדאם חוסיין ב-2003, נמשך כבר 12 שנה, ולא נראית באופק דרך ריאלית היכולה להביא אותה לפרוס את שלטונה האפקטיבי על החלקים שמצפון לבגדד הנמצאים כיום בשליטתם של הכורדים ושל "מדינת האיסלאם" הסונית.
ברצוני להעלות כאן פתרון אפשרי לכל העדות והדתות הנרדפות בעירק, שנראה כי הוא היחיד שיכול להביא קץ לסבלן של כל קבוצות המיעוטים הלא מוסלמים בעירק. מדובר בהקמת ישות פוליטית בטריטוריה בצפון עירק, שאליה יועברו כל המיעוטים הללו ובה יגנו על עצמם בסיוע העולם. לצורך מאמר זה נכנה אותה "מסופוטמיה" - השם העתיק שנתנו היוונים לשטח שבין הנהריים, הפרת והחידקל.
יש שאלות רבות הקשורות להקמת מסופוטמיה: מה יהיו גבולותיה ומי יסמן אותם? האם זו תהיה מדינה נפרדת מעירק, או מחוז אוטונומי כמו החבל הכורדי? מה יהיה מעמדה המשפטי על-פי החוק הבינלאומי? מה תהיה צורת השלטון העצמי של הישות הזו? האם יהיה לה צבא עצמאי? מה יהיו קשריה עם החבל הכורדי שמצפון לה ועם החבל השיעי שבדרומה? על מה תתבסס כלכלתה של ישות זו? מי יערוב לבטחונה? ושאלות נוספות רבות.
לדעתי מי שצריך לתת את התשובות לשאלות אלו היא ועידת יסוד גדולה שתתכנס במרכז האו"ם ותכלול את נציגיהן של כל הקבוצות שצוינו לעיל יחד עם נציגי מדינות אירופה, ארצות-הברית, טורקיה, אירן, עירק וכל מדינה שהקמת מסופוטמיה נוגע לה. הדיונים יהיו ארוכים ומסובכים, והעמדות שתוצגנה עלולות להיות מנוגדות. צפוי שעירק, טורקיה ואירן יתנגדו, שכן הקמת מסופוטמיה משמעותה המשך פירוקה של עירק, ותהליך זה עלול לאיים על האחדות הטריטוריאלית של מדינות אלה, שכן המיעוטים שבהן עלולים לאמץ את הרעיון של ישות נפרדת בדומה למסופוטמיה.
אלא שיש מקום להשוואה בין מצב המיעוטים בעירק כיום לבין מצב היהודים לפני 100 שנה, עת התקבלה הצהרת בלפור. התפוררות עירק כיום מקבילה להתפוררות האימפריה העותומנית אז, ורדיפת המיעוטים הלא מוסלמים בעירק מקבילה לרדיפת היהודים לאורך 2000 שנות גלותם. הפתרון עבור היהודים היה מדינה עצמאית על אדמתם ההיסטורית, וזה צריך להיות הפתרון עבור נרדפי עירק, על אדמתם ההיסטורית, בדיוק כמו שהכורדים זכו בישות שתגן עליהם מפני שונאיהם. זהו שילוב של צדק היסטורי עם פתרון בעיה באמצעים מודרניים.
לאחרונה נפגשתי בירושלים עם גב' ג'וליאנה תימוראזי, נוצריה בדתה, אשורית במוצאה האתני, שיסדה ארגון ששמו "מועצת הסיוע הנוצרית עירקית" שתפקידו להגיש סיוע
הומניטרי לנוצרים הסובלים בעירק. הרעיונות שעלו במאמר זה נדונו עימה, וייעשה מאמץ לקדם אותם במסדרונות הבינלאומיים. הדחיפות בהקמת מסופוטמיה גוברת לאור התקדמות המורדים האיסלאמיסטים - "ג'בהת אלנוסרה" ו"מדינת האיסלאם" - בסוריה לרגע שבו יוכלו להשליט על חורבות סוריה את השריעה האיסלאמית בפרשנותם המחמירה. ייתכן שנוצרים ואחרים יחפשו מפלט באזור בטוח יחסית, באזור החיץ שמתכננת טורקיה בצפון סוריה, או במסופוטמיה שכבר מזמן היה עליה לקום.
על העולם לקבל החלטות מיד, כדי להתמודד עם האסונות המתרחשים במזרח התיכון ואלה שיתרחשו בעתיד הקרוב. כל המתנה במציאת הפתרון מגדילה את מספר האנשים, הנשים, הילדים והילדות, שייהרגו, ייפצעו, יהגרו לאירופה בסירות רעועות, יימכרו לעבדות או שיוכרחו להתאסלם ולהצטרף לחוליות המוות של "מדינת האיסלאם". כל עיכוב יחמיר את הבעיות, יקשה על יישום פתרונן, והמחיר שישולם עבורן - יאמיר.
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
