הכפשת אנשי ציבור והדרכים למנוע אותה

לאחרונה הוקמה ועדה בראשות השופטת בדימוס הגברת עדנה ארבל, ומטרתה לגבש אמצעים להגנה על הציבור ונושאי המשרה בשירות הציבורי, מפני פעילות ופרסומים פוגעניים. הדבר חשוב ביותר, ובהמשך אפרט מהן דרכי הפגיעה וכיצד להתגבר עליהן.

בין דרכי הפגיעה ניתן למנות פניה למשטרה בתלונת סרק, פניה למבקר המדינה בתלונה, תלונה לרשויות הממשלתיות, וכמובן פניה לטלוויזיה ולעיתונות, לרשתות החברתיות ולבתי המשפט. יש כתבי טלוויזיה שעשו קריירה מכך, כמו חבר הכנסת הטרי מיקי רוזנטל, באמצעות תוכניות טלוויזיה כמו בולדוג, צדק צדק תרדוף ועוד.

לאחרונה גם שונה החוק שבא להגן על חושפי שחיתויות ומאשר מימון משפטי להגנת אותם צדיקים. אולם החוק אינו נותן דעתו למצבים אותם ציינתי לעיל - כמו פניות סרק למשטרה, לרשויות השלטוניות, למבקר המדינה ועוד.

אותם צדיקים פונים למשטרה, ומשלא באו על סיפוקם והתיקים נסגרים, הם מערערים לפרקליטות, ומשזו סוגרת את הערעור, אין היא נוקטת בשום סנקציה כנגדם. יתר על כן, אותם פונים משתמשים בעצם הגשת התלונה למרות שנסגרה כתנא דמסייע כאשר הם פונים לרשויות שונות.

למעשה, הגשת תלונת כזב מסוג זה, הינה הוצאת לשון הרע כלפי נושא המשרה, והשימוש בה לאחר שנסגרה, מוסיפה חטא על פשע, ולכן צריך להתייחס אליה בכל חומר הדין. מאידך-גיסא, המתלונן לעיתים סובר שהוא עשה זאת בתום לב ולכן אל לנו להענישו.

לדעתי, הצעדים שיש לנקוט הם כלהלן:

1. תלונה במשטרה צריך שתבדק עד תום. עם זאת, אם תמצא שזו תביעת סרק, יש לפתוח תיק פלילי כנגד המתלונן. בנוסף, צריך להודיע לנילון כי הוגשה תלונה נגדו והיא נסגרה ומה הסיבה שנסגרה. בנוסף, אם הנילון מוזמן בעקבות התלונה לחקירה, יש לשלם לו הוצאות על חשבון המתלונן. בערעור לפרליטות צריכה הפרקליטות להודיע לנילון על הערעור וכן להודיע לו אם וכאשר נסגר התיק.

2. תלונה למבקר המדינה: התלונה צריכה להיבדק ולהודיע לשני הצדדים עם סיומה את מסקנות המבקר.

3. תלונה לרשויות המדינה כמו רשות המיסים, משרד הפנים ועוד. ראשית, ליצור טופס תלונה אחיד שאותו יש למלא, הפניה צריכה להיות נקיה מהשמצות ומילות גנאי. כל פניה שתעשה תוך שימוש בביטויים מעליבים או לא נכונים - לא תענה. פניה שתעשה שלא באמצעות הטופס, לא תענה.

4. כתבת תחקיר בטלוויזיה או בעיתונות. כתבה שאינה מתבססת על נתוני אמת מלווה בניירת, אלא על סמך תלונה של מישהו שפוטר לצורך הדוגמה והוא רוצה לסגור חשבון עם מעסיקו, לא תשודר אלא לאחר שהנושא נבדק עם המשטרה ו/או במערכת המשפט. מיקי רוזנטל דנן עשה כתבה על מהנדס שפוטר בתוכניתו צדק צדק תרדוף, לא מבוססת, בו בזמן שהתלונה נבדקה בבית הדין לעבודה, וזה לא הפריע לו לשדר זאת כתורה משה מסיני, וגם כאשר בית המשפט אישר את הפיטורין והודיע כי לא נעשו על סמך גילוי שחיתות, הוא לא חזר בו ולא התנצל. יתר על כן, זכה לאות אביר איכות השלטון מהתנועה לאיכות השלטון.

לסיכום

רבים מהמתלוננים הם מתלונני סרק ומגישים תלונות על-מנת לפגוע בחבריהם או מעסיקיהם או ששמעו בדל ידיעה ופיתחו זאת לממדי תלונה. מתלוננים אלו צריכים לדעת כי יש מקל חובלים לכאלה אנשים ומי שיגיש תלונת סרק, ישלם בגין זה קנס. על אחת כמה וכמה שמי שיגיש תלונה הכתובה בלשון בוטה ומעליבה, יכול להיות שיתבעו אותו לדין על הוצאת לשון הרע, כי כיום זה לא כך וזה מאפשר את הלשון המכוערת בה נוקטים חלק מהמתלוננים (במידה ותרצו אוכל לשלוח דוגמאות). נילון צריך לקבל מידע על תלונה שהוגשה נגדו ומה גורלה - הן במשטרה והן - בערעור במידה והוגש. אנשי ציבור חשופים לדברי בלע (גם הם נוקטים בלשון כזאת) ויש לבער נגע זה מהשיח הציבורי.