טוב, אז בשבוע שעבר הייתי קצת חולה ולא קרה כלום, כמובן חוץ מזה שהקשבתי כל היום לתמי המכוערת מהביטחון שדיברה בקול רם עם החברות שלה על מה שיקרה היום בערב, כי זה היום האחרון של השנה ויש איזה מין חג כזה רוסי שכולם עכשיו רוצים להפוך אותו לחג ישראלי, כי לנו חסר נורא חגים משלנו (ואני לא מדבר על החגים של היהודים הלא דמוקרטים והדתיים, כי זה לא נחשב באמת), ובעיקר כי כשזה חג של מישהו אחר, אפשר סתם לשמוח ולצאת לבלות, בעיקר אם את מכוערת נורא ויש לך המון חברות שמחכות להזדמנות שלהן לתפוס איזה מישהו נורמלי.

אבל כמו שציינתי, הייתי קצת חולה, וכשאני חולה אני בדרך כלל שוכב במיטה עם מודד חום כזה ועם פיז'מה יפה של חתולים ואוכל בעיקר מרק עוף כזה (אבל לא כזה שעשוי מעוף אמיתי, כי אני לא רוצח חיות תמימות). אז פספסתי את כל העניין הזה, ואומנם קצת הצטערתי, אבל היה לי גם הרבה מזל, כי בדיוק היה כל העניין הזה עם הבן דוד שקצת התרגז וירה על כל מיני אנשים ברחוב דיזנגוף וברח מהר לפני שמישהו יתפוס אותו. ואז בערב היה כל העניין הזה עם המשפחה הנחמדה שלו שאמרה שהיא רק מחכה שיתפסו אותו והיא גם מתנדבת לעזור לחפש אם אפשר (ככה אמרו בחדשות של ערוץ 2 שהוא הערוץ הכי מתקדם והכי אינטליגנטי שיודע גם לתת את הפרשנויות הכי נכונות תמיד, כי יש להם שמה את הגיבור האמיץ הזה אמנון אברמוביץ'), וכולם נורא שמחו, כי הנה סוף-סוף הוכחה לכך שהבני דודים הם תמיד הרבה יותר בסדר מכל המתנחלים האלה מהשטחים, שכל מה שהם יודעים זה לרצוח ילדים ורוצים גם לחרחר מלחמה בינינו לבין הבני דודים (הם אפילו רוקדים בכל מיני חתונות ושרים שירים, כי לא אכפת להם בכלל מאף אחד אחר כמונו שאנחנו נאורים ומתחשבים) וגם לעשות הפיכה בשלטון, כדי שהם יוכלו להתחיל מלחמה נגד כל הנאורים ואלה כמוני שאנחנו בעד זכויות האדם ונגד כל החיילים האלה שתמיד רוצים להרוג בני דודים סתם בשביל הכיף (וכמו שהגברת החכמה והיפה הזאת זהבה גלאון אמרה - שאנחנו בעצם גיבורים אמיתיים, ואני כמובן מסכים איתה לחלוטין), וגם כדי לסמן אותנו במספרים ולהכניס אותנו לכלא שלהם.

ודרך אגב, אני כמעט בטוח (אבל לא לגמרי, כי אנשים כמונו תמיד משאירים מקום לספק), שעכשיו המשטרה סתם רודפת אחרי המשפחה הנחמדה הזאת של הבן דוד שבסך-הכל קצת סובל מבעיות נפשיות בגלל כל הדתיים והכיבוש האכזרי. אבל יום אחד עוד יראו מה באמת קרה והצדק ייצא לאור (שזה משפט ממש מצוין) וכולם יבקשו ממנו סליחה.

טוב, אז בגלל כל זה, חשבתי לעצמי שאולי כדאי שאני והחברה שלי נצא לרחוב דיזנגוף בערב כדי להגיע ולראות באמת מה קרה שם ואולי אפילו לדבר עם יואב החבר שלי שבגלל שהייתי קצת חולה לא דיברתי איתו בכלל כמה ימים. אז התקשרתי ליואב וקצת דיברתי אתו, אבל התברר לי שהוא עדיין לא יצא מיום שישי מהמקלט מתחת לבית יחד עם עוד כמה שכנים והילדים שלהם, בגלל שהם היו נורא עסוקים בלהיזהר מזה שאולי הבן דוד עדיין מסתובב שם ורוצה להוציא קצת עצבים על כל מיני אזרחים תמימים, ולא מבין שאנחנו בעצם מבינים אותו ורק רוצים לעזור לו.

אז אחרי שהסברתי לו שכבר לא כל כך מסוכן בחוץ, וגם התנדבתי להביא להם קצת אוכל כי נגמרו להם כל השימורים שהיו במקלט, וגם מהמים המינרליים נשארו להם רק 2 בקבוקים, הוא הסכים להיפגש איתי, בתנאי שאבוא לאסוף אותו עם החברה שלי, אבל שלא נשב ברחוב דיזנגוף, אלא במקום אחר, כי מי יודע מה עוד יכול היום לקרות, והיום באמת יכול להיות קצת מסוכן ברחובות של תל אביב.

אז אחרי שאספנו את יואב מהמקלט, יצאנו לשבת בבר בדרום תל אביב, כי שם יושבים היום כל האנשים שהם בעניינים ומדברים על כל מה שקורה. ויואב שהיה עדיין קצת עצבני קפץ מהכיסא בכל פעם שנשמע קצת יותר מדי רעש, והתחבא מתחת לשולחן ולא היה מוכן לצאת עד שהסברתי לו שזה פקק של בקבוק יין. אז בפעם השלישית שזה קרה, לחברה שלי קצת נמאס והיא משכה אותו מהאוזן למעלה לשבת על הכיסא וגם הזמינה לו בקבוק מים כדי שיירגע. טוב, אז אחרי שהוא קצת נרגע, בסך-הכל הפגישה הייתה די בסדר, חוץ מזה שהוא כל הזמן ניסה לקבל מהחברה שלי עצות איך להתחיל עם תמי המכוערת, ובכלל לא רצה לדבר על הדברים החשובים באמת כמו זה שאנחנו עדיין מחפשים איזה נושא לעשות עליו הפגנה חברתית, כי בזמן האחרון כל ההפגנות קצת נחלשו ונהייה קצת משעמם בלי להפגין על משהו חשוב.

אז ניסיתי בכל זאת לחשוב איך אנחנו מקדמים את העניין הזה של להפיל את הדיקטטור הלא דמוקרטי הזה נתניהו מהשלטון, כי כמו שכולם יודעים (הנה אפילו השגריר של האמריקנים אמר את זה), אפילו כשהמלך רבין היה כבר בקבר, כל מה שעניין אותו זה איך הוא משתלט לנו על החיים ביחד עם האישה הזו שלו שהיא תמיד מחביאה כל מיני כספים ומתנות אצל החברים המיליונרים שלו, כדי שאחרי שנצליח להפיל אותו, הוא יוכל לברוח לחוץ לארץ לפני שנוכל להכניס אותו לכלא כמו שמגיע לו. ולצערי לא מצאתי משהו רציני שנוכל בינתיים לעשות, וכמו שציינתי, יואב לא עזר בכלל, ובסוף לחברה שלי זה קצת נמאס, כי היא גם רצתה לישון כדי לקום לעבודה (וגם אני רציתי עוד מנה מהמרק עוף הזה שתמיד עושה לי חם בבטן, בעיקר עכשיו כשקר בחוץ, ואני לא מהמגזר של הרוסים שאף פעם לא קר להם). אז החברה שלי הבטיחה לדבר בשבילו עם תמי המכוערת מהביטחון, ובגלל שאנחנו חברים טובים, לקחנו בחזרה את יואב למקלט, ובגלל שבחדשות אמר האיש מהמשטרה שאפשר להירגע, ולמרות שיואב לא כל כך מאמין לו, הוא בכל זאת השתכנע ושכנע גם את כל השכנים שלו לצאת מהמקלט.

והמרק עוף היה נורא טעים, אז אולי גם מחר אני אשאר במיטה.