האם נציב הביקורת על הפרקליטות יהיה רשאי לפתוח בבדיקה גם בלא קבלת תלונה? השאלה הזאת עוררה (1.8.16) את אחת הסערות היותר-גדולות בדיון בוועדת החוקה על חוק הנציבות.
הצעת החוק הממשלתית (הידועה בשם "הכניעה של
איילת שקד") לא כללה אפשרות כזאת. הייתה בה רק אפשרות אחת: "כל אדם הרואה עצמו נפגע במישרין ממעשה של מייצג המדינה בערכאות שנעשה
אגב טיפולו בעניין מסוים במסגרת תפקידו כמייצג המדינה בערכאות, והמעשה הוא בניגוד לחוק או בלא סמכות חוקית או בניגוד למינהל תקין או שיש בו משום התנהגות או התנהלות בלתי ראויה, רשאי להגיש תלונה לנציב".
ועדת החוקה אומנם נתנה את ידה לקבורת הנציבות, אבל היו לה כמה הבלחות של היגיון. באחת מהן נוספה האפשרות הבאה: "נודע לנציב על מעשה כאמור בסעיף קטן (א) של מייצג המדינה בערכאות, רשאי הוא לערוך בירור לגבי אותו מעשה, אם סבר כי יש נסיבות חריגות המצדיקות זאת, כאילו הייתה תלונה שהוגשה לפי פרק זה".
נציגי משרד המשפטים והיחצ"נית שלהם,
שלי יחימוביץ', נזעקו נגד הסעיף החדש. בצעקות נרגשות הם שאלו, האם ייתכן שהנציב יקרא משהו בעיתון ועל סמך כך יפתח בבירור. מישהו שם - אולי היו"ר
ניסן סלומינסקי - הזכיר בתגובה שלפעמים מוגשות עתירות לבג"ץ על סמך ידיעות בתקשורת. בסופו של דבר נותר הסעיף על-כנו.
למה נזכרתי בזה? בגלל מכתב ששלחה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה,
דינה זילבר, לפורום חותם. הפורום התרעם על כך שזילבר פנתה לוועדה לתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, והורתה להם לפעול מיידית לתיקון עוול נורא של אוניברסיטת בר-אילן: מניעת שירת נשים בטכס יום השואה. לא משנה שהאוניברסיטה הבהירה שבכלל לא הייתה מתוכננת שירה בטכס; זילבר - הדוחפת את אפה לכל מקום אפשרי - החליטה שצריך לעשות מעשה.
ומהיכן זילבר שמעה על כך? - מפרסום בתקשורת. מנכ"ל חותם, עמיטל בראלי, פנה אליה ומתח ביקורת על התערבותה, באומרו שמדובר בכפייה אנטי-דתית. עכשיו תקראו את תשובתה של הגברת:
"פנייתי למל"ג נעשתה כחלק משגרת עבודתי כגורם בעל ראיית רוחב משפטית בנושא
הדרת הנשים במרחב הציבורי וכממונה על יישום דוח הצוות המשרדי. כאמור, פניות מעין אלו נעשות מתוך מטרה ברורה להביא לידיעת הגופים הרגולטורים והציבוריים את הדין בכל הקשור לתופעה פסולה זו. ממילא על גופים אלה, ובכללם מל"ג, לפעול על-פי הדין החל עליהם, במסגרת הסמכויות הנתונות להם, ועניינו של ההקשר המשפטי הרחב, של סוגיות משפטיות שנודע להם עניין ציבורי, יידון על ידם, בכפוף לכך".
אז אני רוצה להבין: האם לרגולטור מותר או אסור להתערב על סמך ידיעה בתקשורת? האם רגולטור יכול או לא יכול לנקוט בהליך רק על סמך פרסום תקשורתי? האם רגולטור יכול או לא יכול להורות על פעולה מבלי לקבל את תגובת הגוף הנוגע בדבר? התשובה: תלוי. אם זו הפרקליטות - מותר לה. אם זו הביקורת על הפרקליטות - אסור לה. בעברית פשוטה קוראים לזה: צביעות.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
