כך חומקים מעשיית צדק

השוק העליון

לבית המשפט העליון יש מנהג חדש: להציע לנאשמים לחזור בהם מהערעור על הרשעתם, ובתמורה לקבל הקלה בעונש ● ההתנהלות הזאת אינה מתאימה לערכאה הזאת, פוגעת במראית פני הצדק ונותנת פרס לשקרנים
איתמר לוין מאמרים משמר המשפט תגובות
להחליט אד-הוק
אם להסדרי טיעון עוד יש נהלים - לטיפול בהצעות כאלו של העליון אין אפילו את זה. מדובר בתופעה חדשה, ההולכת ומתרחבת, וככל הידוע - בפרקליטות טרם נתנו עליה את הדעת בצורה מושכלת ומובנית. לכן, ההחלטות שלה חייבות להיות אד-הוק לגופו של תיק, בלא תמונה מערכתית כוללת. העליון גם דורש בדרך כלל תשובות מהירות, לעיתים בו במקום, מה שאינו מאפשר לנציגי המדינה לשקול את הדברים לעומקם

בכל מקרה זה שקרן
אם כבר, הרי שמדובר בנאשם שבכל מקרה מתגלה כשקרן. אם הוא כפר לאורך שנים ומודה רק כעת - אזי הוא שיקר למשטרה ולפרקליטות ולבית המשפט. ואם ההודאה שלו כעת היא רק כדי לקבל הקלה בעונש (ואין כאן תסקיר של שירות המבחן שיקבע האם ההודאה כנה) - אזי הוא משקר לבית המשפט העליון. כך שלמעשה אנחנו מדברים על הטבה לשקרנים - ואת זה לא ניתן לקבל

לבית המשפט העליון הייתה השבוע הצעה שקשה לסרב לה: ג'קי בן-זקן יחזור בו מערעורו על הרשעתו בעבירות ניירות ערך, עונש המאסר שלו יופחת משלוש שנים לשנתיים והקנס יוגדל. הצעה דומה ניתנה לשותפו לעבירה, איתן אלדר, שהסכים לה. המדינה דחתה את ההצעה, ובן-זקן אמור להשיב בתחילת השבוע הבא.

ההצעה הזאת ממש לא הייתה יוצאת דופן בנופו של בית המשפט העליון בשנה האחרונה. ביותר ויותר תיקים, מציעים השופטים למערערים לחזור בהם מהערעור על ההרשעה ולהתמקד בערעור על חומרת העונש, תוך שהם מבטיחים שיראו זאת כסוג של קבלת אחריות - ולפיכך גם כסיבה להקל בעונש. מי שמעט שכל בקודקודו, לא יסרב להצעה כזאת. שופטי העליון מתכוננים היטב לדיונים, הם בקיאים בפרטי התיקים ולכן מותר להניח שהצעות כאלו משקפות את פסק הדין עליו חשבו. אז למה לסרב, למשוך את ההליך ולהסתכן בכך שהתוצאה תהיה גרועה יותר?

העניין הוא, שמה שיכול לעבוד ולעבור בערכאה הדיונית, אינו הולם את בית המשפט העליון. בבתי משפט השלום ובבתי המשפט המחוזיים, כפי שידוע לכל, הסדרי טיעון הם כורח בל יגונה. בלעדיהם המערכת, העמוסה ממילא, לא הייתה מתפקדת ותיקים פליליים היו נמשכים שנים.

קיימת ביקורת רבה על ההיקף העצום של הסדרי הטיעון: גם בטענה שהם מביאים להודאות שווא, וגם משום שלמעשה המדינה הופכת להיות במסגרתם למי שקובעת את רף הענישה. ביקורת נוספת עוסקת בכך שהנהלים להסדרים אלו אינם קיימים בחקיקה, אלא רק בהוראות של הפרקליטות. הביקורת הזו חשובה ובחלקה הגדול גם מוצדקת, אך כאמור - איש עוד לא מצא דרך טובה יותר.

הדברים שונים כאשר מדובר בבית המשפט העליון. קודם כל, העומס עליו נמוך בהרבה. אם נעגל את המספרים, אנחנו מדברים על בערך 600,000 תיקים בשנה ל-700 שופטים - דהיינו 860 תיקים בשנה לשופט. בבית המשפט העליון יש 8,000 תיקים על 15 שופטים - דהיינו 530 תיקים בשנה. כדאי לזכור, שלשופטים בערכאות הנמוכות יש עוזר משפטי אחד ומתמחה אחד; לשופטי העליון יש שני עוזרים ושני מתמחים.

עוד צריך להדגיש, שחלק ניכר מהתיקים בעליון - אני משער שלפחות 75% מהם - מצריכים החלטות שגרתיות לחלוטין: בקשות ערעור בגלגול שלישי, הארכות מעצר, החלטות ביניים בבג"ץ ועוד. נכון שדיונים לגופם של ערעורים ועתירות מצריכים הכנה מרובה, וכאמור שופטי העליון עושים אותה בצורה מושלמת, אבל זהו מיעוט התיקים. לכן, אין לעליון סיבה אמיתית של עומס, כנימוק לניסיון להגיע לסוג של הסדרי טיעון במהלך הדיון בערעורים.

שנית, אם להסדרי טיעון עוד יש נהלים - לטיפול בהצעות כאלו של העליון אין אפילו את זה. מדובר בתופעה חדשה, ההולכת ומתרחבת, אך הפרקליטות אינה יכולה לתת עליה את הדעת בצורה מושכלת ומובנית, משום שלרוב השופטים מפתיעים את נציגי הצדדים. לכן, ההחלטות שלה חייבות להיות אד-הוק לגופו של תיק, בלא תמונה מערכתית כוללת. העליון גם דורש בדרך כלל תשובות מהירות, לעיתים בו במקום, מה שאינו מאפשר לנציגי המדינה לשקול את הדברים לעומקם. התוצאה היא פגיעה ישירה באינטרס הציבורי ובייצוגו של הציבור.

שלישית, קשה להבין את ההיגיון שעומד מאחורי המשוואה של "תסכים להרשעה ותקבל הקלה בעונש". כאשר נאשם מגיע לישורת האחרונה לחלוטין של ההליך נגדו - דיון בערעורו בבית המשפט העליון - קבלת האחריות שלו היא כמעט חסרת משמעות. זה לא חוסך זמן, זה לא חוסך משאבים, זה לא חוסך עדויות לא-נעימות. אם כבר, הרי שמדובר בנאשם שבכל מקרה מתגלה כשקרן. אם הוא כפר לאורך שנים ומודה רק כעת - אזי הוא שיקר למשטרה ולפרקליטות ולבית המשפט. ואם ההודאה שלו כעת היא רק כדי לקבל הקלה בעונש (ואין כאן תסקיר של שירות המבחן שיקבע האם ההודאה כנה) - אזי הוא משקר לבית המשפט העליון. כך שלמעשה אנחנו מדברים על הטבה לשקרנים - ואת זה לא ניתן לקבל.

רביעית, ואולי עיקרית, זוהי פגיעה קשה במראית פני הצדק. התחושה היא של שוק: תתן את א' ותקבל את ב'. תתן הודאה ותקבל הקלה. כאמור, יש הטוענים שקשה להשלים עם מקח וממכר כזה כאשר הוא מתנהל בבית המשפט לתעבורה או ביום מיקוד פלילי בבית משפט השלום. על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בבית המשפט העליון. התחושה המאוד-לא-נוחה היא, ששופטי העליון רוצים לחסוך לעצמם את הכתיבה וההכרעה - והרי בשביל זה הם מקבלים משכורת. לא נאה, לא הולם וגם לא צודק.

Author
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי באתר ביזפורטל. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה.
תאריך: 29/07/2016 | עודכן: 29/07/2016
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
השוק העליון
תגובות  [ 4 ] מוצגות   [ 4 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
פרפר
29/07/16 19:25
2
פרפר
29/07/16 19:46
3
פרפר
29/07/16 19:57
4
הצדקנית
30/07/16 17:32
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 ׳ž׳—׳œ׳§׳" ׳¨׳׳©׳•׳ ׳" :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
׳ž׳•"׳œ ׳•׳¢׳•׳¨׳š: ׳™׳•׳׳‘ ׳™׳¦׳—׳§ ֲ© ׳›׳œ ׳”׳–׳›׳•׳™׳•׳× ׳©׳ž׳•׳¨׳•׳×     |    ׳©׳™׳•׳•׳§ ׳•׳₪׳¨׳¡׳•׳ ׳‘ News1     |     RSS
׳›׳×׳•׳‘׳×: ׳“"׳¨ ׳׳œ׳™׳”׳• ׳›׳”׳Ÿ 1 ׳₪׳×׳— ׳×׳§׳•׳” 4976012 ׳˜׳œ: 03-9345666 ׳₪׳§׳¡ ׳ž׳¢׳¨׳›׳×: 03-9345660 ׳“׳•׳׳œ: [email protected]