נחמה דואק מ
ידיעות אחרונות מקדישה את טורה השבועי לסינגור עיתונאי ופובליציסטי של
בני בגין ובניו, לאחר המתקפה המרושעת של "הצל". ראשית, מסבירה דואק, כל בניו של בני בגין נותרו יהודים, איש מהם לא התאסלם, התנצר, או התבדהסט (היינו - הפך לבודהיסט). היא אף מצטטת את דבריו של מי שנחשב, לפחות מנקודת המבט הימנית, הכבשה ה"שחורה" במשפחה, הבן אבינדב שהפך ל"שמאלן".
בדף הפייסבוק שלו, הבן השמאלן אבינדב, מסנגר על עצמו, בטוענו, שהוא "לא הומו, לא בודהיסט, לא אנטי-ציוני, לא אנרכיסט, ומעולם לא הרים אבן על אדם". ואני לא ידעתי שלהיות בודהיסט או הומוסקסואל, הוא מעשה כה חמור, באותה רמת חמורה של "הרמת אבן על אדם", עד שיש צורך, לכאורה, לאזכר את הסטאטוסים האלו באותה נשימה;
מסתבר שמתקפות הימין הקיצוני מטעם יואב אליאסי (הצל) ודומיו, עושות את שלהם, וסתם אנשים שפויים ונורמטיביים נכנעים למניפולציה, משחקים את המשחק, ומצהירים קבל עם ועדה שהם ציונים "כשרים" וכמובן, לא הומוסקסואלים (לידיעת ישי שליסל הבא, וכן לידיעת אי-אלו רבנים בימין הדתי-לאומי, שעלולים להתנפל עליו, חלילה, עם טיפולי המרה, ראו ערך הרב איל קרים).
מכתבתה של דואק עולה כי דווקא השמאלנות של עמינדב בגין, היא היא תעודת הכבוד למשפחת בגין, הממחישה את ריבוי הדיעות במשפחה בת ששת הילדים, ואת הפלורליזם המחשבתי: מסתבר שבבית הזה לא גדלו ברוח בית"ר. פשוט ברוח פלורליסטית;
גם הצניעות המפורסמת של האב,
מנחם בגין המנוח, עברה "בירושה" לילדים ולנכדים. בני בגין, להבדיל מ
בנימין נתניהו, לא עושה הון פוליטי מנפילתו של בנו הטייס, יונתן. זאת להבדיל (דואק לא מציינת זאת אך זה משתמע) מבנימין נתניהו, שכל הקריירה המפחידה שלו החלה בכלל כ"אח של".
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
