אם אתה שוטר ורוצה להטריד מינית - הכי טוב שתחכה עד שתגיע לדרגת ניצב. אז, גם אם יתפסו אותך, תצא בעונש מגוחך. וגם להפך: אם אתה כבר ניצב - תנצל את זה ותטריד מינית, כי לכל היותר תצא בעונש מגוחך.
זהו המסר הברור העולה ממקריהם של
ניסים מור וחגי דותן, שני ניצבים שהודו בשורת הטרדות מיניות של שוטרות שהיו כפופות להם. דותן, לשעבר מפקד מרחב חוף, הודה בשלושה מקרים של הטרדה ובשלושה מקרים של ניהול מערכות יחסים אסורות, והמחלקה לחקירות שוטרים הסתפקה בהעמדתו לדין משמעתי ובפרישתו מהשירות. מור, לשעבר סגן המפכ"ל, הודה (6.9.16) בשלושה מקרים של הטרדה מינית. הוא אומנם הועמד לדין פלילי, אך מסתמן שעונשו יהיה רק עבודות שירות - גם כאן, לאחר שפרש מהשירות.
ההתנהלות הזאת של מח"ש היא לא פחות מאשר שערורייתית. בית המשפט העליון פסק שוב ושוב, כי רום מעמדו של עבריין אינו סיבה לקולא אלא לחומרא - וברור מדוע. אין דומה דינו של ראש ממשלה שמקבל שוחד לדינו של פקיד במועצה מקומית, גם אם העבירה זהה והסכומים זהים. ככל שהמעמד בכיר יותר, הנזק לאמון הציבור במערכות השלטון הוא כבד יותר. שהרי אם בארזים נפלה שלהבת, מה יאמרו אזובי הקיר? לכן, כאשר קצין בדרגת ניצב מנצל את מעמדו כדי להטריד מינית את הכפופות אליו - עונשו חייב להיות חמור במיוחד.
נקודה שנייה: ההרתעה, שהיא אחד מהיסודות המרכזיים של הענישה הפלילית. ככל שהתיק מתוקשר יותר, כך יש יותר הזדמנות להעביר מסר ברור ולפיו העבריין לא יינקה. כאשר מפקד מרחב והסמפכ"ל עומדים לדין על הטרדות מיניות, זוהי הזדמנות מצוינת להבהיר לכל השוטרים בכל הדרגות: לא מטרידים מינית! לא מנצלים מעמד! לא מנהלים מערכות יחסים אסורות! לא ולא ולא! ומי שיעשה זאת - יעוף מהמשטרה ויישלח לכלא לתקופה משמעותית. אבל אם פוטרים קצינים בכירים בענישה שאיננה ענישה, איזה מסר עובר לשוטרים מן השורה?
יתרה מזאת: ההרתעה במקרים הללו היא גם רוחבית, לכלל אזרחי ישראל. אם קצין בכיר יישלח לכלא על הטרדה מינית, המסר יהיה ברור: אין הנחות. לא משנה מי העבריין, לא משנה מי הקורבן - על הטרדה מינית סדרתית יושבים בכלא. כאשר האזרח מן השורה יראה שאפילו ניצב לשעבר נענש בחומרה - הוא עשוי להפנים שזוהי הנורמה ושגם הוא ישלם ביוקר על מעשים דומים.
ולבסוף: השוויון בפני החוק. איכשהו נראה לי, שאם המטריד היה מנהל בכיר בחברה עסקית, המדינה לא הייתה מסתפקת בכך שהוא יפרוש מתפקידו. במקרה של דותן זה צורם במיוחד: עבריין מין סדרתי - שש עבירות, להזכירכם - עזב את המשטרה והלך לנהל את הסינמה סיטי בראשון לציון. וזה מבלי שתנאי פרישתו נפגעו בכהוא זה. כלומר: יש לו פנסיה של ניצב, וגם משכורת נאה במגזר הפרטי - ואפילו בלי רישום פלילי. מעניין איזה תפקיד משתלם מחכה למור.
אז מה, במח"ש לא יודעים את כל זה? אני משער שכן. אז למה עושים את ההסדרים המופרכים הללו? אני יכול לחשוב על שתי סיבות, שכל אחת מהן גרועה מחברתה. האחת: עצלות וחוסר רצון/יכולת לנהל תיקים נגד קצינים בכירים. השנייה: למנוע מהקצינים הבכירים הללו לפתוח את הפה. כך שאם המקרים של דותן ומור הם רק התסמינים למה שמתרחש במח"ש, אזי המחלה היא קשה במיוחד.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
