הירייה הקטלנית בלשכת המטכ"ל

השנה הייתה 2016, שנת הבחירות המוקדמות התורניות.

תוצאותיהן לא באו בהפתעה לא עבור הפרשנים, לא עבור העם. הן בערך תאמו לסקרים, כיוון שמכוני המחקר לאותו הזמן למדו פחות או יותר לדייק בתחזיותיהם.

בצד האמת יש לציין כי לאורך מערכת הבחירות, במקום הסקרים האמיתיים פורסמו סקרים מזויפים במטרה להשפיע על התוצאות הסופיוועל הלכי הרוח בקרב הבוחרים - כדי לעודד את מי שצריך ולייאש את מי שצריך. אך בשבועיים האחרונים לקמפיין הסוקרים לאט-לאט הצמידו את נתוניהם המפורסמים לאומדנים האמיתיים, אשר בזכות הפרסומים המגמתיים ממילא התקרבו לתוצאות המועדפות על-ידי מעצבי הדעות, הלא הם בכירי העיתונאים של התקשורת הברנז'אית הדומיננטית.

הסקרים המזויפים ופרשנותם המגמתית הקפיצו את הפופולריות של הפוליטיקאים השמאלניים וגזלו מכוחן של המפלגות הימניות החביבים יותר על הרוב המכריע של העם. אך בסופו של דבר כולם יצאו מרוצים.

למאמצים להגיע לניחושים מדויקים תרם גם החוק החדש אשר הגדיל את אחוז החסימה לעשרה מנדטים לפחות.

פרשני הרדיו והטלוויזיה היו מבסוטים מכך שהצליחו לנחש פחות או יותר נכונה את המפלגות אשר יעברו את האחוז ומספר המנדטים אצל כל אחת מהן. מהטעות במנדט או שתיים ניתן היה להתעלם בלב שלם.

כל הסקרים נבאו למפלגה הכללית בראשותו של ז'. פ. 19-20 מקומות בכנסת - וזה מה שקרה: היא גרפה 20 מנדטים. הצלחתה של המפלגה הכללית לא הפתיעה איש; קהל הבוחרים שלה המעודד מתוצאות הבחירות הקודמות הפגין השתתפות רבה מבעבר. עזרה מאוד גם העובדה שהתקשורת הנשכנית כלפי הפוליטיקאים מהצד הימני כלל לא התייחסה למפלגה הזאת.

20 מנדטים כל אחת קיבלו שתי המפלגות הימניות: הליכוד והבית היהודי. מצביעי הבית היהודי חגגו כל לילה בצמתים וכיכרות. 40 מנדטים לימין - הישג ענקי, זה קרה בפעם הראשונה בעשור הנוכחי. הגידול הטבעי של הבוחרים בקרב המגזר הדתי העניק למפלגה המאוחדת שלהם גם 20 מנדטים.

כהפתעה לכולם בא ההישג של מפלגת הצדק שהבטיחה לכל הבוחרים דיור חינם והורדה דרסטית ביוקר המחיה (במימון ממשלתי). בראשה עמד יו"ר ההסתדרות היוצא.

מפלגות השמאל - העבודה ומר"ץ קיבלו כל אחת עשרה המנדטים הגבוליים. גם זה לא הפתיע איש: המצב המדאיג בגבולות המדינה גרם להתימנותה של החברה.

מפלגת מר"ץ החלה את הקמפיין מהמקום הנמוך ביותר: כל הסקרים ניבאו לה גג חמישה מנדטים. אך בשבועיים האחרונים התקשורת המודאגת מהפרספקטיבה לא לראות את מפלגת החסות שלה בבית, דחתה הצידה שאר ענייניה ובכול כוחה התגייסה להצלתה: פתחה בתעמולה גלויה ואגרסיבית לטובתה. הדבר הניב פירות: שליש מהקולות ממפלגת העבודה זלג למר"ץ, והעבודה שתחילה באופן בטוח בנתה על 15 מנדטים נאלצה להתחלק עם מפלגת-האחות ולהסתפק בעשיריה הגבולית.

ערוצי הרדיו והטלוויזיה ביטלו את תוכניתיהם שגרתיים ושידרו רק חומרים הקשורים לבחירות. הפרשנים הפוליטיים שלהם בקול אחד טענו, שגם הפעם בישראל תקום ממשלה ימנית. אמנון ג' מהערוץ השני אמר בניד ראשם של שאר הפרשנים, שלפי המידע מהמקורות הנאמנים הליכוד והבית היהודי כבר חתמו על ההסכם הקואליציוני על בסיס רוטציה בתפקיד ראש הממשלה. מחר יצטרפו השותפים הטבעיים שלהם, הלא היא המפלגה הדתית; זה כבר 60 מנדטים. חסרה אצבע אחת בשביל הרוב, ולראש הליכוד שאמור ראשון לכהן כראש הממשלה, נשאר רק לבחור, איזו סיעה תעלה פחות למדינה: מפלגת הצדק עם דרישתה לדיור סוציאלי לכולם ומזון זול או העבודה עם דרישתה מיד להתחיל בוויתורים נרחבים לפלשתינים. הפרשנים נטעו להמר על מפלגת הצדק; אמרו שזאת תהיה בפעם ראשונה זה הרבה עשורים קואליציה ענקית שמסוגלת לפי רצונה לשנות ללא קושי חוקים חוקתיים. הפעם הממשלה תהינה יציבה ביותר. כנראה מאבקן של מפלגות הימין למען הגדלת אחוז החסימה השתלם.

אמנם המפלגה שיזמה את ההגדלה בעצמה לא הצליחה לעבור את המחסום שהציבה בפני המפלגות. הקוריוז הפך למקור לבדיחות רבות. פרשן ערוץ 10 רוני ו'. עקץ את יו"ר המפלגה אשר בכנסת הקודמת שם את כל כובד משקלו על החוק: 'הוא נשכב על הגדר למען הרעיון הציוני'.

מנהיג המפלגה שנפלה לתוך הבור אותו חפרה בעצמו ניסה להסביר את התבוסה בכך שהמשטרה חודשיים לפני הבחירות פתחה ללא ביסוס בחקירה נגד מספר חברי מפלגתו הבכירים שלו. 'למרות זאת ולמרות חוסר פרגון מוחלט מצד התקשורת היה לנו הישג משמעותי: כולם נבאו לנו שלושה מנדטים, בפועל השלל שלנו היה כפול'. בערוץ הטלוויזיה הרוסי הפרשן בוֹרִיס מ' התבדח במרירות: 'זה כמו להתגאות בכך שאתה איחרת לטיסה לא בשעה אלה רק בחמש דקות'.

עם ספירת כל הקולות ציפתה לכולם הפתעה. המפלגה הכללית קיבלה קולות המספיקות לעשרים ושני שלישים מנדטים, וחתמה על הסכם העודפים עם מפלגת מר"ץ, שקיבלה קולות לעשרה וחצי מנדטים, אז בסופו של יום היא קבלה 21 מנדטים. את המנדט לטובתה איבדה מפלגת הצדק אשר בגלל חוסר ניסיון חתמה הסכם העודפים עם המפלגה שלא עברה את אחוז החתימה. אך מנהיגי מפלגת הצדק לא חשו צער: 'רק נוסדנו וכבר קיבלנו 19 מנדטים - זה הישג אדיר. אנחנו מיצגים את העם ובפעם ובאה נשלש את ההישג!' - התרברב יו"ר המפלגה שהגיעה לתפקיד ישר מכיסא יו"ר ההסתדרות.

המפלגה הכללית עם 21 המנדטים שלה הפכה לסיעה הגדולה בבית. העובדה הכניסה להלם כל אלה שלפני יומיים חגגו וצהלו: בחוק הבחירות החדש היה סעיף נוסף לפיו זכות להקים קואליציה באופן אוטומטי מקבל ראש הסיעה הגדולה בבית. הדבר מייתר קבלת מנדט לצורך זה אצל נשיא המדינה.

התחזית החד-משמעית של כל הפרשנים הייתה: המפלגה הכללית לא תמצא לה שותפים לקואליציה ותיאלץ לוותר על הזכות ותשאיר את מלאכת הרכבת הממשלה לסיעות אחרות.

מו"מ הקואליציוני התקדם באיטיות רבה. העבודה ומפלגת הצדק ידעו שבלעדיהן אין לימין קואליציית הרוב וכל אחת דרשה לעצמה את ראשות הממשלה.

יתרה מזאת: התברר שהבית היהודי כתנאי לכניסה דרשה פסילת מפלגת מר"ץ שבתורה התייחדה עם העבודה תוך הצבת תנאי בשום פנים ואופן לא להיות בממשלה עם הבית היהודי. אך ללא המפלגות הימניות גם לשמאל לא הייתה קואליציה: העבודה, מר"ץ, הדתיים והצדק ביחד שווים 59 מנדטים. לא היו תקוות שממשלת המיעוט כזאת תצליח להעביר תקציב או איזשהו חוק.

מצב הפַט נמשך 45 ימים - אותם החוק הקציב להרכבת קואליציה. אף אחד ממנהיגי המפלגות לא שקל אפשרות להזמין לממשלה את המפלגה הכללית כי האחרונה מיד עם תום הבחירות הכריזה בפומבי שלא תשנה את מדיניותה הקבועה לא להשתתף בקואליציות.

הגיע היום האחרון שהוקצב להרכבת ממשלה. אם מחר בבוקר במליאה אף סיעה לא תציג רשימת המפלגות המרכיבות ממשלה - נבחרי הציבור יאלצו לפזר את הכנסת ולקבוע תאריך של בחירות חדשות. אף פוליטיקאי לא רצה בכך: כולם היו מותשים, לא היו להם כוח ומשעבים למאבק נוסף.

בערב יו"ר הליכוד החליט לנקוט בצעד הדרמתי: הוא החליט לוותר על ראשות הממשלה לטובת מפלגת הצדק. הוא התקשר ליו"ר המפלגה אך לא הצליח להשיגו. יו"ר מפלגת העבודה גם לא היה בר-השגה. בקשות ליצור קשר שהועברו דרך עוזריהם לא הניבו תוצאות.

בבוקר המדינה התעוררה לתוך דאגת האי-ודאות. במליאה יו"ר הכנסת הזמני העניק רשות הדיבור לראש הסיעה הגדולה ביותר בבית - כפי שמחייב חוק הבחירות החדש. לכולם היה ברור ש ח"כ ז' עכשיו יכריז שאין באפשרותו להרכיב ממשלה. פירושו של הדבר: פיזור הכנסת, שלא זכתה לעבוד אפילו יום אחד.

ז' עלה לדוכן, ניקה את גרונו, הוציא מכיסו פתק והכריז:

"הנני מציע לכנסת הנכבדה לאשר את הקואליציה בראשותי בהרכב המפורט להלן: המפלגה הכוללת - 21 מנדטים, המפלגה הדתית - 20 מנדטים, סיעה משותפת עבודה-מר"צ - 20 מנדטים, סה"כ - 61 מנדטים. מו"מ עם מפלגת הצדק נמצא בשלבי סיכום הפרטים האחרונים. זאת תהיה קואליציה יציבה ביותר בראשותי, אנחנו נשנה את פני המדינה".

רק בשלב זה יו"ר הליכוד הבין מדוע הוא לא הצליח לתפוס בטלפון את ראשי העבודה והצדק: הם היו עסוקים במו"מ עם המפלגה הכללית.

יותר מאוחר התברר שסלע המחלוקת במשא ומתנים המרתוניים באותו הלילה היה דבר אחד: ראשות הממשלה. ז', אשר היה מודע שהפרטנרים להידברות דחויים לפינה, הכריז: 'אני ראש הממשלה, או אין על מה לדבר. הולכים לבחירות חדשות'. על בוחריו הוא יכול לסמוך. לקראת בוקר דרישתו התקבלה על-ידי שתי המפלגות.

מפלגת הדתיים במו"מ לא דרשה ראשות הממשלה. שני תניה נענו מיד בחיוב: שילוש קצבאות הילדים לכולם ופטור מגיוס בחורי ישיבות לצמיתות בלי אפשרות לשנות את ההחלטה בעתיד.

למחרת הפובליציסט הקשיש של האתר שלנו כתב בבלוג שלו" 'הרי אמרתי לכם - אסור לעלות אחוז החסימה, כתבתי שדיור חינם ומזון זול על חשבון המדינה יש רק בלוכד העכברים. כתבתי לכם שקיצוניים משני צדדי המפה הפוליטית בסופו של דבר נפגשים באותה הנקודה'. קוראיו בתגוביות העלו את דבריו בצחוק: 'שוב הוא מתרברב: 'אמרתי לכם'.

אחרי אישור בכנסת של שרי המפלגה שמספרם היה מצומצם ל-11 בלבד על-פי אותו חוק הבחירות החדש, ראש הממשלה הנבחר זימן אליו את רמטכ"ל שמעון ל'.

במשרדו של ראה"מ היו מלבדו שר ההגנה היוצא מטעם הבית היהודי אורן ש'. וח"כ מטעם המפלגה הכללית דוד י'.

רא"ל הכיר היטב את דוד י' - כבר עשור הח"כ השנוי במחלוקת הזה כל נאומו במליאה בקביעות מעוררת השארה מסיים באכרזה: 'צה"ל הוא צבא כיבוש נאצי, יש להעמיד את מפקדיו לדין על פשעי מלחמה בהאג'.

ראש המשלה הודיע בטון יבש לרב האלוף שהשר היוצא - הוא הצביע על אורן, כבר העביר לשר הנכנס - הוא הצביע על דוד - את כל הקודים והסיסמאות הנדרשים. 'מהיום אתה, אדוני האלוף, חייב למלא אחרי הוראותיו של שר הביטחון החדש'.

רמטכ"ל, גיבור שתי מלחמות, הצדיע והשיב: 'אני מציית לרצונו של העם ונכון ומוכן למלא אחרי הפקודות'.

השר הנכנס השמיע בקרירות:

' אדוני הרמטכ"ל כרגע אתה משוחרר, רק תענה לשאלתי: אני עברתי על רשימת חברי המטה הכללי וראשי שב"כ, המוסד ואמ"ן. מדוע במדינה בה יותר מעשרים אחוז מהאוכלוסייה מהווים מצביעי מפלגתנו, אין בתפקידי מפתח נציג בודד של המגזר? האומנם כדי לבטל את ההפליה חייבים את התערבותו של בג"ץ?'

- אבל אתה יודע שנציגי המגזר כמעט ולא משרתים בצה"ל, - השיב רמטכ"ל.
- אני אחשוב מה ניתן לעשות בנדון, - אמר באותה הקרירות השר ובנד בראשו שחרר את הקצין המעוטר.

שמעון ל. הצדיע לדרג המדיני, הגיע ללשכתו בקריה, כתב פתק קצר לאישתו וילידיו, הצמיד את קנהו של אקדחו האישי לרקתו ולחץ על ההדק.