כולנו שמענו על הומור שחור, והנה משהו חדש: תיירות שחורה. לא צריך להיבהל – לא מדובר במשהו כמו שוק שחור או הרשת השחורה באינטרנט. אקונומיסט מסביר.

העיקר סיילם במדינת מסצ'וסטס נודעה בציד המכשפות שהתחולל בה בשנת 1692, במסגרתו הוצאו להורג 20 בני אדם. מאז 1982 נערך בעיר, בצמוד לליל כל הקדושים (שחל השבוע), פסטיבל ברוח הכישוף המושך 500,000 מבקרים. בשנה שעברה הכניסה התיירות לסיילם 104 מיליון דולר ומימנה 800 משרות. ההכנסות גדלות ב-6%-5% מדי שנה. המבקרים יכולים לקנות ערכת קסמים, לבקש במוזאון כישוף, להשתתף בסיור של רוחות רפאים ולקבל שירותים של חיזוי עתידות. בצד השני של היבשת, מנהל סקוט מייקלס חברה הוליוודית העורכת מדי יום סיורים בקבריהם של ידוענים; הוא התחיל את העסק לבדו וכיום יש לו שבעה עובדים.

ענף התיירות בכלל נמצא בפריחה חסרת תקדים. בין 1999 לבין 2016 הוכפל מספר התיירים בעולם, והענף עבר במידה רבה מבטן-גב על החוף לתיירות חווייתית המחפשת משהו חדש. המגמה הזו כוללת את "התיירות השחורה", הנעה בין אושוויץ ושדות הטבח בקמבודיה, עוברת לאתרי אסון גרעיניים – צ'רנוביל באוקראינה ופוקושימה ביפן – ומגיעה לאתרים הקשורים למוות כמו הטאואר בלונדון ומקום הרצח בו הואשם או.ג'יי סימפסון. האינטרנט העלה את המודעות לאתרים אלו וטיסות זולות הפכו אותם לנגישים, מסביר השבועון.

קחו לדוגמה את צ'רנוביל. לפני עשור – 20 שנה אחרי האסון – הקים דומיניק אורפנוס בעיר פריפיאט, שהפכה לעיר רפאים בעקבות הפיצוץ, חברת תיירות הלוקחת את המבקרים לאתר, אחת משלוש החברות העוסקות בכך. מספר המבקרים בעיר עלה מ-7,200 בשנת 2009 ל-37,000 אשתקד. המבקרים לובשים חולצות עליהן נכתב "תהנו מצ'רנוביל, תמותו מאוחר יותר". את המיסחור של צ'רנוביל ניתן להצדיק משום שזו דרך לייצב את כלכלת האיזור.

סיילם לא צריכה תירוצים והסברים; ככלות הכל, התיירות שם סובבת סביב אירועים שהתרחשו לפני למעלה מ-300 שנה. לעומת זאת, אסונות טריים יותר מחייבים יתר רגישות. שלטונות יפן אסרו טיולים לפוקושימה, אך המדריכים לוקחים מדי שנה 2,000 מבקרים לכפרים הסמוכים. ואילו אתר ההנצחה והמוזאון ל-9/11 בניו-יורק גובה דמי כניסה ומוכר מזכרות; בשנה שעברה הניבו 3 מיליון תיירים הכנסות של 67 מיליון דולר למלכ"ר המנהל את המוזאון.

ידוע מזמן שמוות מוכר – אומר חוקר התיירות פיליפ סטון מאוניברסיטת מרכז לנקשייר. עם זאת, מחקריו מעליו שרוב לקוחות "תיירות המוות" מחפשים משמעות יותר עמוקה מאשר רק את המקאבריות של האתרים והטיולים. חלק מן האתרים מנסים לענות על צורך זה. המוזאון בסיילם מציג את ציד המכשפות כדוגמה לתרבות הפוליטית האמריקנית וקושר אותו עם אירועים מודרניים כמו כליאת יוצאי יפן אחרי פרל הרבור והוועדה האנטי-קומוניסטית של ג'ו מקראתי. בתום הסיור מבקש המדריך מהמבקרים לחשוב על דוגמאות נוספות, והם יוצאים מהמקום שקועים במחשבות.