מדוע מועברים רבים מדי לחינוך מיוחד

לאחרונה התפרסמו נתונים על גידול יוצא דופן בשיעור הילדים החריגים הלומדים במסגרות החינוך המיוחד. לפי הנתונים, מספר הלומדים כיום במסגרות השונות של החינוך המיוחד מגיע ל-242 אלף המהווים 11 אחוזים מכלל ילדי ישראל. עלייה מדהימה בהשוואה לשנים קודמות שגם בהן נצפתה אותה תופעה. מרכז מידע ומחקר של הכנסת דיווח בחוברת מדצמבר 2015 על גידול יוצא דופן במערכת החינוך המיוחד. באותה שנה למדו בחינוך המיוחד 192,842 תלמידים עם צרכים מיוחדים, שהיוו כ-5.3% מן התלמידים. "מערכת החינוך המיוחד נמצאת בגידול מתמיד כאשר מאז שנת 2005 גדל מספר התלמידים בחינוך המיוחד בכ-70%, מספר בתי הספר של החינוך המיוחד גדל בכ-40%, מספר גני הילדים והכיתות בחינוך המיוחד גדל פי 2.3" [נתונים וסוגיות בחינוך המיוחד, עמ' 5].

החינוך המיוחד על מסגרותיו השונות (בתי ספר נפרדים, כיתות נפרדות בבתי ספר רגילים, ושילוב בכיתות רגילות) בא לתת מענה לילדים בעלי צרכים מיוחדים הלוקים בכל מיני מגבלות: מחלות, מגבלות שכליות או פיזיות, הפרעות נפשיות והתנהגותיות, הפרעות קשב ולקויות למידה.

הנכונות של המערכת להיענות לצרכים המיוחדים ראויה כמובן לכל שבח, אבל מה שקורה היום בבתי הספר הוא הרחבה לא מתקבלת על הדעת של המסלול המיוחד. בפועל, בהרבה בתי ספר, כל תלמיד מתקשה מופנה לחינוך המיוחד, בלי קשר אם מדובר בלקות או בסתם קושי אקדמי.

הנתונים על הגידול הענקי, כמעט הכפלה, של הלומדים במסגרות החינוך המיוחד מחייבים לפחות הקמת ועדת חקירה שתבדוק מה מקור הגידול הזה. האם בישראל משתוללת מגיפה שפוגעת בהתפתחות התקינה של הילדים? האם זה האוכל שהם אוכלים? האם אלה הסמארטפונים? הטאבלטים? הטוויטר?, הקרינה מהאנטנות הסלולריות? או אולי מפגע מסוג אחר שאנחנו לא מודעים לו.

סביר להניח ששום ועדה לא תמצא שום גורם חיצוני שפוגע בהתפתחות ילדי ישראל, קרוב לוודאי שמי שיבדוק את הנושא ימצא שכמות עצומה של ילדים המופנים למסגרות החינוך המיוחד לא צריכים להיות שם. מדובר בכשל מערכתי שבעטיו החינוך הנורמטיבי נכשל בטיפול בילדים מתקשים.

הפניית היתר של ילדים יוצאי אתיופיה לחינוך המיוחד עשויה לתת רמז לכך. ארגון ה.ל.ה בדק ומצא שבשנים 2016-2012 15.6% מכלל התלמידים שהופנו לחינוך המיוחד היו ממוצא אתיופי. שעה שיוצאי אתיופיה מהווים בסך-הכל 1.7% מהאוכלוסייה כולה. אנשי ה.ל.ה טוענים ובצדק שכמות החריגים בקרב יוצאי אתיופיה אינה שונה מכמות החריגים באוכלוסייה כולה. ואם כך, מדוע כל כך הרבה תלמידים יוצאי אתיופיה נמצאים בחינוך המיוחד? התשובה היא פשוטה יש לתלמידים אלה קשיים אקדמיים שנובעים מכך שהוריהם לא למדו במערכת החינוך הישראלית, מערכת החינוך במקום להתמודד עם קשיים אלה ולמצוא שיטות הוראה מתאימות ויעילות, מפנה את יוצאי אתיופיה לחינוך המיוחד.

תופעה דומה קיימת בבתי ספר יסודיים שקולטים אוכלוסיות חלשות ומתקשים להקנות להם מיומנויות קריאה בסיסיות. במקום להתמודד עם בעייתה ההוראה בכיתות הרגילות, מופנים הילדים למורות לחינוך מיוחד, מתוך הנחה, בלתי מוכחת שהן יוכלו לקדם את הילדים בצורה טובה יותר.